היטלי השבחה ותביעות לפי סעיף 197

היטלי השבחה

היטל ההשבחה מוטל מכוח חוק התכנון והבניה, ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובניה, בגין השבחת ערכם של מקרקעין עקב אישור תכנית, אישור הקלה או מתן היתר לשימוש חורג; היטל השבחה ניתן בשיעור של מחצית משווי ההשבחה של המקרקעין, כתוצאה מהאירוע המשביח.

החבות בהיטל השבחה נוצרת עם אישור תכנית חדשה או אירוע משביח אחר, אולם התשלום בגין היטל השבחה נדרש בד"כ בעת בקשה למימוש זכויות, אם במסגרת של בקשה להיתר בניה או במסגרת של עסקת מכר זכויות; כאשר שמאי מקרקעין מטעם הוועדה המקומית עורך את שומת היטל ההשבחה.

הגישה המקובלת והנפונה בקרב הנישומים הינה כי היטל השבחה הוא עניין לשמאים בלבד; אולם לרוב זוהי טעות ואנו סבורים כי ישנם מקרים רבים בהם ההליך המשפטי מקיף ואפקטיבי יותר, כמו למשל במקרים בהם חלק מהיטלי השבחה נגועים בהיעדר חבות של הנישום, בהם נדרש הנישום בהיטל השבחה מבלי שהתקיים אירוע מס, או בהיעדר סמכות כאשר נדרש היטל השבחה בגין שימוש חורג מהיתר בעוד התכנית התקפה מתירה שימוש זה.

כאמור, הטיפול הקלאסי והמוכר הינו באמצעות שמאי מקרקעין המגיש שומה נגדית בהליך של שמאי מכריע הקובע את גובה ההשבחה; אולם כיום אנו עדים לוועדות מקומיות רבות אשר אינן מקבלות את עמדת השמאי המכריע ומערערות על השומה המכרעת;

על אף שוועדת הערר אינה מוסמכת לדון בטענות שמאיות, הטענות העולות גולשות לרוב גם לפן השמאי ומאלצות את הוועדה להתייחס אליהן ולתת את עמדתן בנושא, מה שמוביל לא אחת לשינוי ואף הפיכת התוצאה שהושגה בשומה המכרעת.

אנו מאמינים שהשילוב השמאי-משפטי הוא הדרך הנכונה והחסכונית ביותר עבור הנישום, ולכן, כמעט כל ערר השבחה שמוגש ע"י המשרד מלווה בשומה נגדית שנערכת ע"י שמאי מקרקעין מטעמנו.

משרדנו מומחה בדיני תכנון ובניה, טיפל ומטפל בשומות היטלי השבחה רבות, מורכבות ומגוונות בכל רחבי הארץ;

להלן דוגמא לפס"ד שהשגנו ללקוחותינו "שיכון ובינוי" ו"נתנאל גרופ" בפרויקט מגורים משותף שבנו בבאר יעקב; החברות חויבו בתשלום היטל השבחה בגין אישור תכנית והקלות רק שבגין חלק מהמגרשים היו החברות מוגדרות כ"ברות רשות" בלבד ולא חוכרות, ועל כן, בהתאם להלכת "קנית" שהייתה אז בתוקף, הן פטורות מתשלום היטל השבחה בגין חלק מהמגרשים.

בסופו של דבר ולאחר שנוהלו מס' הליכים במקביל, קבע ביהמ"ש כי החברות תהיינה פטורות מהיטל השבחה בגין המגרשים בהן הוגדרו כ"ברות רשות" והורה למועצה ולוועדה המקומית להשיב את הסכומים שגבו לחברות.

להלן קישור לכתבה מאתר גלובס >>

 

תביעות פיצויים על ירידת ערך מקרקעין לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה
תביעות לפיצוי בגין ירידת ערך על פי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, הינן תביעות שנועדו לפצות בעלי זכויות במקרקעין בגין פגיעה שנפגעו מקרקעיהם, כתוצאה מאישור תכנית בניין עיר בתחומה מצוי המקרקעין או גובל עימם.
אם קיימת תכנית שהועלתה בוועדה לתכנון והבנייה ואושרה זה מכבר ואותה תכנית פוגעת בערך הנכס שבבעלותכם, אתם כבעלי הזכויות רשאים לתבוע פיצויים.

תביעות 197 מוגשות בשל סוגים רבים של מטרדים: מטרדי רעש, צפיפות, זיהום אוויר, הצללה וכד'. התביעות נגזרות ממהות התכנית הפוגעת.
יש לציין כי תביעה על ירידת ערך לא חייבת להיות מוגשת על ידי בעלי הנכס שרואה עצמו נפגע, אלא גם על ידי בעלי זכויות אחרות כגון דייר מוגן או בעל זכות אחרת כמו שוכר לתקופה ארוכה או חוכר.

מיום שתכנית פורסמה למתן תוקף ישנן שלוש שנים להגשת תביעה לפיצוי בגין ירידת ערך ולפיכך רצוי לפעול בהקדם, גם בשל עבודת ההכנה הנדרשת מעורכי הדין והשמאים.