יתכן והיטל תיעול דומה לארנונה ומכאן שאף המדינה חייבת בו

יתכן והיטל תיעול דומה לארנונה ומכאן שאף המדינה חייבת בו

ערעור על החלטת בית המשפט השלום, לדחות על הסף תביעה לתשלום היטל תיעול ע"י המדינה, על סמך סעיף 42 לפקודת הפרשנות - המורה כי אין לחייב המדינה אלא, אם קיימת הוראה מפורשת בחיקוק המורה אחרת; בית המשפט המחוזי בחיפה (ברוב דעות של ס. הנשיא השופט י. גריל והשופטת י. וילנר, כנגד דעתו החולקת של השופט ע. גרשון), הפך את ההחלטה בהסתמך על נימוק ייחודי; בית המשפט הפנה לפסיקה של בית המשפט העליון, בה נקבע כי דין -"אגרת פינוי האשפה" (הנגבה מכוח חוק העזר "אגרת פינוי אשפה") כדין ארנונה ועל כן המדינה זכאית לפטור חלקי בגינם; כמו כן, בית המשפט הפנה לפסק הדין בעניין אל עמי, שם עלתה השאלה האם היטל סלילה, במהותו מהווה מס במסווה או היטל; מפסיקות אלה, הגיע בית המשפט למסקנה, כי אין ללמוד מכותרת דרישת התשלום או משמה של החקיקה מסמיכה,אלא, כפי שבית המשפט העליון עשה יש לבחון את מהותו ואופיו של היטל התיעול - האם דומה לארנונה אם לאו; לשיטת בית המשפט, אם היטל התיעול דומה במהותו לארנונה, אזי שהמדינה חייבת בהיטל תיעול, בכפוף לסייגים הקבועים בפקודת הפיטורין; על כן, בית המשפט המחוזי, קבע כי יש השיב את הדיון לבית המשפט השלום שיבחן את מהותו ואופיו של היטל התיעול;

ע"א 11024-05-09 מ. א. חוף הכרמל נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 04/07/2010; לקריאת פסק הדין במלואו – ראה מאגר "נבו".