ההבחנה בין "ביב ציבורי" ל"ביב פרטי" תעשה עפ"י מהות קו הביוב

ההבחנה בין "ביב ציבורי" ל"ביב פרטי" תעשה עפ"י מהות קו הביוב

ועדת הערר לענייני ביוב בתל אביב, בראשות כב' השופטת רביד, נדרשה לעניין בעקבות ערר שהגישו בעלי זכויות ב- 12 מגרשים בהרצליה (6 מגרשים פנימיים, ו-6 חיצוניים- גובלים ברחובות סלולים). העוררים טענו כי הם פטורים מתשלום היטל ביוב שכן נאלצו לממן בעצמם התקנת קו ביוב ציבורי אשר עובר בתוך החלקה שבבעלותם, ואשר מחבר את 6 המגרשים הפנימיים לקו הביוב העירוני. ועדת הערר בחנה את הגדרות "ביב ציבורי" וביב פרטי" אשר בחוק הרשויות המקומיות (ביוב), וקבעה כי מלשון החוק עולה בבירור כי ביב ציבורי  משמש כמה נכסים ואליו מתנקזים מספר ביבים פרטיים; הרשות המקומית אחראית על הביב הציבורי והמאסף, והבעלים אחראי על התקנת הביב הפרטי וחיבורו לציבורי. החוק אינו מציין גבול חלקה כמדד להיות קו מסוים פרטי או ציבורי. לפיכך קבעה הועדה, כי בנסיבות אלה, צודקים העוררים, ומדובר בביב ציבורי, שהינו באחריות העירייה, על אף שהוא עובר בתוך החלקה. הועדה קיבלה את טענת העוררים כי בשל ביצוע ומימון התקנת קו זה, הם פטורים מתשלום מרכיב הביב הציבורי מסך היטל הביוב, אך חייבה אותם בתשלום מרכיב הביב המאסף ומכון הטיהור.

וע  1346/06 וולף איריס ואח' נ' עיריית הרצליה החלטה מיום 13/9/09. לקריאת פסק הדין במלואו, ראה מאגר משפטי "נבו".