כאשר שולם היטל השבחה אך בפועל הקרקע לא הושבחה בשל פקיעת התוכנית, קמה חובה להשיב את ההיטל

כאשר שולם היטל השבחה אך בפועל הקרקע לא הושבחה בשל פקיעת התוכנית, קמה חובה להשיב את ההיטל

בעלי קרקע, התקשרו בתחילת שנות השמונים עם חברה בהסכם קומבינציה לחכירת קרקע לבניית מלון דירות. החברה קידמה תכנית מתאר מקומית ששינתה את יעוד הקרקע לשטח לבינוי מלון דירות. התכנית אושרה ב-1988. התכנית השביחה את הקרקע ולכן נדרשו בעלי הקרקע לשלם למערערת היטל השבחה וזה שולם בחודש 8/90 על ידי החברה לאור הוראות הסכם הקומבינציה. תוקף התכנית הוגבל לשלוש שנים. התכנית הוארכה פעמיים, אך בסופו של דבר פגה בחודש 12/99, מבלי שבוצעו עבודות בניה בקרקע ואף בלי שהוצא היתר בניה. תביעת המשיבים נגד המערערת להחזר תשלום היטל ההשבחה התקבלה ועל החלטה זו ערערה הועדה המקומית.

ביהמ"ש העליון דחה את הערעור בקובעו כי היטל השבחה מוטל כאשר בעל הקרקע התעשר מהפעולה התכנונית של הרשות. באין התעשרות, אין היטל. לא כל שכן כשעסקינן בתכניות מוגבלות בזמן, הטומנות בחובן חוסר-וודאות מובנה באשר למימוש ההתעשרות. בנסיבות בהן פוקעת תכנית המתאר באין התעשרות, יש להורות על השבת ההיטל לנישום. אין קושי בעיגון חובת ההשבה בנסיבות דנן בסעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, שכן בנסיבות אלה, הותרת כספי ההיטל בידי הרשות היא בבחינת קבלת טובת הנאה שלא על-פי זכות שבדין, המחייבת השבה.

ע"א 2761/09 הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים נ' הפטריארך היווני אורתודוכסי של ירושלים, ניתן ביום 27.08.12; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".