אילו תשלומים נכללים בהגדרת "תשלום חובה" לפי פריט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות

אילו תשלומים נכללים בהגדרת "תשלום חובה" לפי פריט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות

התובע שירת כאיש קבע בצה"ל, ומאז שחרורו משולמת לו גמלה חודשית מהמדינה. מהגמלה נוכה מדי חודש סכום כפרמיה בגין ביטוח חיים וסכום נוסף כפרמיה בגין ביטוח תאונות אישיות. התובע הגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד המדינה, בטענה שהביטוחים נעשו ללא הסכמת הגמלאים, ומבלי שלמדינה יש סמכות על פי חוק לגבות את הפרמיות. ביהמ"ש המחוזי אישר את התביעה, אך המדינה ערערה לביהמ"ש העליון, שקיבל את הערעור. נקבע כי גביית פרמיות ביטוח מגמלאים או עובדים, גם אם היא נעשית על ידי המדינה וללא הסכמה מפורשת של הגמלאים, אינה בגדר פעולת גבייה הדורשת הסמכה מפורשת בדין, שהרי מדובר בביצוע פעולה מתחום המשפט הפרטי.

התשלום יוגדר כתשלום חובה במקום בו זכויותיו הבסיסיות של הפרט מותנות בתשלום. ככל שלאדם אין דרך, אפשרות או שק"ד לרכוש את השירות בשוק החופשי, כך גדלה האפשרות לסווגו כשירות בסיסי או חיוני, והתשלום בעבורו קרוב יותר ל"תשלום חובה", ולהפך. יישום מבחן זה לעניין ניכוי פרמיות הביטוח, מוביל למסקנה שאין מדובר בתשלום חובה, מכיוון שמדובר במוצר שניתן להשיגו בתנאים דומים בשוק החופשי.

ניתן לאבחן את פריט 11 מיתר עילות התביעה המנויות בתוספת השנייה שמכוחן ניתן לתבוע את המדינה: בעוד ששאר עילות התביעה מתייחסות לפעילויות עסקיות ומסחריות של המדינה, פעולות מתחום המשפט הפרטי, הרי שפריט 11 מאפשר תביעה נגד המדינה כרשות ציבורית, בהקשרים של הפעלת סמכות שלטונית ע"פ דין. ניכוי הפרמיות מהגמלאים אינו עונה על הקריטריונים של תשלום חובה, ודומה יותר לפעילות עסקית.

עע"מ 7373/10 יוסי לוי נ' מדינת ישראל צבא הגנה לישראל מדור תשלומים, ניתן ביום 13.8.12; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".