אין לחייב בתשלום ארנונה כאשר המחזיק נמנע מלהתגורר בנכס בשל מניעות משפטית או תכנונית

אין לחייב בתשלום ארנונה כאשר המחזיק נמנע מלהתגורר בנכס בשל מניעות משפטית או תכנונית

ביהמ"ש המחוזי קבע, כי  אף שלא קיימת זיקה ישירה בין סכום הארנונה לבין השירות הניתן תמורתה, זיקה כלשהי חייבת להתקיים, שאם לא כן, נשמטת ההצדקה מתחת להטלתה של הארנונה על הנישומים. ההצדקה להטלת הארנונה נובעת, מן ההנאה והתועלת מן השירותים העירוניים המסופקים לנישומים. מכאן גם העובדה שהחיוב במס מוטל על המחזיק בנכס ולאו דווקא על הבעלים, היינו בשל זיקת השימוש בנכס לחובת התשלום.

תנאי לחיוב בארנונה, שהמדובר בבניין שבנייתו הסתיימה והוא ראוי לשימוש. שאלת קיומו או העדרו של טופס 4 יש לה משקל לצורך ההכרעה בשאלה האם הבניין ראוי לשימוש. יש לשמור על הזיקה בין החיוב בארנונה לבין היות הנכס ראוי לשימוש, בין בהינתן מצבו הפיזי, בין בהינתן מצבו המשפטי תכנוני. לכן, כאשר לא נעשה שימוש בנכס בהיעדרו של טופס 4, קרי: בשל מניעות משפטית תכנונית, הרי שאין לחייב את הנישומים בארנונה.

עם זאת, כאשר הוכח עובדתית כי למרות היעדרו של טופס 4 נעשה שימוש בנכס, אזי זיקת השימוש בנכס מתקיימת. משכך, במקרים כאלו, קיימת הצדקה מלאה לגבות מן המחזיקים תשלומי ארנונה בגין הנכסים.   

עת"מ (י-ם) 21623-02-11 דורה זילברמן נ' המועצה האזורית מטה יהודה, ניתן ביום 30.7.12; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".