שטח ישיבה חיצוני מתוחם מהווה חלק מבית קפה לעניין ארנונה

פסקי דין
 

שטח ישיבה חיצוני מתוחם מהווה חלק מבית קפה לעניין ארנונה

בית המשפט המחוזי בתל אביב, קבע, כי שטח ישיבה חיצוני בבית קפה שתוחם ונסגר עבור ציבור המבקרים בבית הקפה וכן יחידת מרתף המשמשת לצורך הסדרי לינה ארעיים של עובדי בית הקפה -  מהווים חלק מבית הקפה לצורך סיווגם בארנונה ולפיכך יסווגו כ -"מסעדות ובתי קפה". הערעור דנן עסק בסכסוך שעניינו סיווג שטח ישיבה חיצוני ושטח מרתף בבית קפה לצורך חיוב בארנונה כללית. בית המשפט קבע דחה את טענת המערערת כי יש לסווג את שטח הישיבה החיצוני כ"רחוב" שאינו חייב בארנונה, וזאת לאור ההנאה הכלכלית שעושה המערערת במקטע "הרחוב" שתוחם ונסגר, והמשמש למעשה כבית קפה. בית המשפט קבע כי לפי נוסחו של צו הארנונה ייחשב שטח הישיבה החיצוני לחלק בלתי נפרד מן המבנה אם הוא "מקורה" כפי שהוכח במקרה דנן. בית המשפט הוסיף, שאפילו אם שטח הישיבה החיצוני פתוח בימות הקיץ, אזי בשל התיחום של השטח (באמצעות אדניות) וההגבהה (דק מעץ) יש לראות את השטח כ"מרפסת" וככזו חלק מן המבנה ויש לסווגו בהתאם. באשר ליחידת המרתף, בית המשפט קבע כי הסדרי הלינה שם הם ארעיים ואינם משקפים "מגורים". לעניין זה בית המשפט קובע כי העובדה שהעובדים אינם מתגוררים בנכס באופן קבוע וכי המרתף משמש גם לצורכי אחסון של העסק, מעיד על כך שהשימוש הלינה הם משניים לחלוטין והמרתף הלכה למעשה, הוא חלק בלתי נפרד מבית הקפה.
 
עת"מ (ת"א) 249-08 רולדין בע"מ נ' עירית תל-אביב יפו, ניתן ביום 3.1.11; לקריאת ההחלטה במלואה – ראה מאגר "נבו".