שטחי הפעילות של חברה המייצרת אצות סווגו כ"קרקע חקלאית"

המשיבה, היא חברה המגדלת אצות בשטחה המוניציפאלי של עיריית אילת, אשר במשך שנים חויבה בארנונה על פי סיווג של קרקע חקלאית. בשנת 2004, העירייה הוציאה דרישה רטרואקטיבית לתשלום ארנונה על פי סיווג "תעשייה". המשיבה הגישה ערר על דרישת התשלום, וועדת הערר קיבלה את הערר על בסיס ביקור בנכס ועל בסיס חוות דעת מקצועית שצירפה המשיבה. בחוות הדעת הוסבר כי המשיבה מגדלת את האצות בתנאים הזהים לאלה הדרושים לאצה בטבע, ללא התערבות תעשייתית. בהיותן סוג של צמח, הרי גידולן על ידי האדם הינו חקלאי. בכל מקום בו מגדלים אצות בעולם לרוב הוא גידול חקלאי ומשלוח האצות הוא גולמי, בזהה לכל פרי או ירק והפיכתו למוצר מסחרי מתבצעת ביפן. טענת המערערת כי לצרכי ארנונה אין לראות בפעילות כ"חקלאית" נדחתה. נקבע כי  פעילות חקלאית היא כזו גם לצורכי ארנונה ולא ניתן לטעון שלצורך כל דבר הפעילות היא חקלאית אך לצורך הארנונה היא תעשייתית. מבחן ה"שכל הישר", יפה לעניין זה. ככל שעסק מקיים פעילות מרוכזת אחת שעיקרה בתחום מסוים, לא ניתן להפריד את אופי פעילותו העיקרית של העסק מסיווג המבנים והשטחים עליהם מתקיימת אותה הפעילות.

עמ"נ 37926-05-12 עיריית אילת נ' נייטשר בטה טכנולוגיות נ.ב.ט בע"מ, ניתן ביום 7.04.13; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".