גביית היטלי פיתוח גם מחוכר שאינו הבעלים של הנכס

העותרת הגישה כנגד עיריית חיפה עתירה על פיה נבקש בית משפט לקבוע, כי דרישת העירייה לשלם לה סכום כספי בגין היטל סלילת רחובות אינה חוקית, מכיוון שהעותרת אינה הבעלים של המקרקעין הרלוונטיים כהגדרתם בחוק העזר. לכן, טענה העותרת, דין הדרישה להתבטל, והעירייה מנועה מלנקוט בהליכי גבייה מנהליים בגינה. בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי מעיון בחוזים השונים שצורפו ונסקרו בתשובת העירייה, עולה כי העותרת חכרה את השטח (המוחזק על ידה גם כיום), מאז שנות ה-50. במשך עשרות שנים מחזיקה העותרת בנכס, והיא הקימה בו את כל המבנים בגינם הונפק החיוב. סעיף 1 לחוק העזר מגדיר בעלים, הגדרה רחבה, הכוללת בתוכה חוכר לדורות וחוכר, גם אם לא נרשמו כבעלי הזכויות בפנקס המקרקעין, והיא כוללת שוכר או שוכר משנה לתקופת שכירות שמעל לשלוש שנים וכן "אדם המקבל או הזכאי לקבל הכנסה מנכס". מכאן, שדרישת התשלום תקפה. כזכור, רשויות מקומיות מוסמכות לגבות היטלים בתנאי שיישמרו שני תנאי-סף: הראשון, שהגבייה תותנה בכך שהוקמו תשתיות בפועל ברחוב גובל באופן שמקיים זיקה של הנאה ישירה בין עלות התשתיות לבין החיוב הראשוני בהיטל. התנאי השני דורש שהסכומים שייגבו יחושבו וישמשו לתכלית שלשמה נגבו ולא להעשרת קופת העירייה.

עת"מ 34277-04-12 דגון בתי ממגורות לישראל בע"מ  נ' עיריית חיפה, ניתן ביום 24.04.13; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".