חיוב בניין שטרם קיבל טופס 4 בארנונה לפי סיווג "מחסן"

בימ"ש השלום דן בתביעת רשות מקומית לתשלום ארנונה בגין שני נכסים, שאחד מהם לא חובר לחשמל ולא הוצאה לו תעודת גמר. תחילה סקר ביהמ"ש את הפסיקה לעניין זהות החייב בארנונה, וקבע כי כאשר קיים גורם המחזיק בפועל בנכס, ייחשב הוא כמחזיק, היינו: כבעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס. כשמדובר בנכס ריק, בעל הזיקה הקרובה יהא מי שבידיו נתונה בפועל יכולת השליטה והפיקוח בנכס, אף אם לא עשה בנכס שימוש בפועל. המחזיק אף חייב במתן הודעות לפי סעיפים 326-325 לפקודת העיריות, אך חובת ההודעה חלה רק לגבי נכס שניתן לחייבו בארנונה. תנאי בלעדיו אין להטלת חיוב בארנונה הוא קיומו של המבחן ה- "פונקציונלי" על פיו מגיעה בניית בניין לסיומה כאשר הוא ראוי לשימוש. גם בבניין שלא חובר לחשמל ולא קיבל טופס 4 ניתן לעשות שימוש, אף אם לא למגורים או מסחר. כדי להיכנס בגדרי הפטור שלפי סעיף 330 לפקודת העיריות, הבניין צריך להיות בלתי ראוי לשימוש לכל סיווג חוקי שהוא. אולם בענייננו, ניתן היה להשתמש בנכס כמחסן, ולכן העירייה זכאית לגבות בגינו ארנונה לפי סיווג זה.  

ת"א 44439-12-10 עיריית קריית-אתא נ' מיקי גיא יזום והשקעות בע"מ, ניתן ביום 15.10.13; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".