אישור על העדר חובות לנכס בעת רישום משכנתא ומעמדה של העירייה כנושה

דיון מאוחד בעתירה ובשני ערעורים אזרחיים. הדיון בעתירה נסב אודות השאלה האם עסקת הלוואה המובטחת במשכנתא הינה בגדר "העברת זכויות במקרקעין" או "מימוש זכויות במקרקעין" במשמעות הוראות פקודת העיריות וחוק התכנון והבנייה. זאת, באופן המאפשר לרשויות למנוע את רישום עסקת המשכנתא עד שיסולקו במלואם חובות הארנונה והיטל ההשבחה בנכס; ואילו הדיון בערעורים האזרחיים בחן האם במסגרת הליכי חדלות פירעון וכינוס נכסים למימוש משכנתה, מוקנה לחובות ארנונה והיטל השבחה מעמד עדיף על פני שעבודים שנעשו לטובת נושים מובטחים. כן נסב הדיון אודות השאלה האם סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גביה) יכול להקנות לחוב לרשויות עדיפות על פני נושים מובטחים בהליכי פירוק, פשיטת רגל וכינוס נכסים. ביהמ"ש העליון קבע כי רישום משכנתא אינו מהווה "מימוש זכויות" כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה, ועל כן אין חובה לשלם היטל השבחה בעת רישום המשכנתא. אולם, לצרכי ארנונה, מתקיימת העברת זכויות, ולכן נדרש אישור מהרשות המקומית כי על הנכס אין עוד חובות ארנונה. לגבי הסוגיה שעלתה בערעורים האזרחיים, נפסק פה אחד, כי סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גביה) חל על חובות ארנונה. לפיכך, החל ממועד פרסום האכרזה ב-16.3.00 ועד ליום 31.3.01, מוקנה לרשות המקומית שעבוד ראשון הגובר על כל שעבוד מוקדם. לעומת זאת, החל ממועד תחילת האכרזה המתקנת (1.4.01), מוקנה לרשות המקומית שעבוד שאינו ראשון, אשר דרגתו שווה לשעבוד מוקדם בזמן ששוכלל לפני כן.

בג"ץ 7009/04 עיריית הרצליה נ' היועץ המשפטי לממשלה, ניתן ביום 05.02.14; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".