| פסקי דין |
התובעת, ירשה דירה בחיפה, וביקשה למכור אותה. לשם כך פנתה לעיריית חיפה ושאלה האם יש חוב כלשהו הרובץ על הנכס. לאחר שנתבקשה להעביר נסח טאבו, נמסרה לתובעת הודעה הנושאת חותמת של העירייה, לפיה אין כל חוב על הנכס בגין היטל השבחה, לרבות הוצאות פיתוח. על יסוד בדיקה זו, התובעת מכרה את הדירה. לאחר מכן, דרשה העירייה מן התובעת לשלם היטל השבחה, בגין תכנית משביחה שהודעה לגביה נשלחה לבעלים הקודמים. התובעת שילמה את ההיטל תחת מחאה והגישה תביעה להשבת הסכום, בה טענה כי על העירייה לשאת בתוצאות רשלנותה בגין מצג שווא עליו הסתמכה התובעת בעת המו"מ לקראת כריתת חוזה המכר; שהרי אילו התובעת הייתה יודעת כי חל עליה היטל השבחה לא הייתה מוכרת את הדירה או לחילופין הייתה דורשת מחיר גבוה יותר. העירייה לעומת זאת, טענה כי האישור על היעדר חוב ניתן בטעות, כנראה לאור אי-הבנה של הפקידה שחשבה שהירושה מהווה מועד מימוש. ביהמ"ש קיבל את התביעה במלואה, בקובעו כי העירייה התרשלה במתן האישור, לפיו אין כל חוב על הנכס, והתנהלותה רחוקה מלהניח את הדעת. הפסיקה העוסקת בהטלת אחריות על רשויות וגופים ציבוריים בגין מצג שווא רשלני מתאפיינת במגמה מרחיבה, ובמקרה זה אין ספק כי העירייה חבה בחובת זהירות כלפי התובעת. על העירייה לשאת בתוצאות התרשלותה ולהשיב לתובעת את מלוא היטל ההשבחה ששולם על-ידה.
תא"מ 36591-02-13 ביאטריס שוומנטל צווקר נ' עיריית חיפה, ניתן ביום 16.02.14; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".
|