הסמכות לדון בפרשנות הראויה לתכנית מתאר נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים

קיבוץ יקום הגיש תביעה במסגרת הליך של המרצת פתיחה כנגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ומנהל מקרקעי ישראל. הקיבוץ תבע מביהמ"ש לתת פסק דין הצהרתי, לפיו יש לפרש את תכנית המתאר פרשנות לפיה השימוש במקרקעין לצורך קיום "גן אירועים" נכלל בהגדרת ייעוד המקרקעין ל"נופש ובידור" הקבוע בסעיף 11ד' בתכנית המתאר ובנוסף, ניתן ללמוד ולהסיק מהתנהלותן ומצגיהן של רשויות המדינה במשך שנים כי פרשנות הקיבוץ לתכנית המתאר היא הנכונה וכי מותר להפעיל גן אירועים במקרקעין. עוד טען הקיבוץ, כי במידה ותידחה פרשנות זו וייקבע כי הקיבוץ אינו רשאי לעשות שימוש במקרקעין לאירועים – הוא זכאי להשבה חלקית של תשלום דמי החכירה ששילם למדינה במשך שנים ושנגזר, בין היתר, מהשימוש המותר כ"גן אירועים". ביהמ"ש העביר את התיק לביהמ"ש לעניינים מנהליים בקובעו כי הסמכות העניינית לדון בסעד הנוגע לפרשנות תוכנית מתאר נתונה לביהמ"ש לעניינים מנהליים. זאת, לאור המגמה להרחיב את סמכות ביהמ"ש המינהלי לדון ב"ענייני תכנון ובנייה" תוך ריכוז העניינים המינהליים תחת קורת גג אחת ובפני ערכאה עיקרית אחת. משכך, היות והסעד החלופי נוגע רק למערכת היחסים של הקיבוץ מול המינהל, והקיבוץ אף סבור כי טרם הכרעה בפרשנות תכנית המתאר, לא ניתן לתבוע סעד כספי כלשהו, החליט ביהמ"ש למחוק את התובענה בנוגע לסעד החלופי.

ה"פ 21143-03-13 קיבוץ יקום אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חוף השרון, ניתן ביום 30.01.14; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".