קבלת עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה לגבי הסדרי הסתלקות מתובענות ייצוגיות

לאחר שהוגשו חמש בקשות לאישור תובענות ייצוגיות נגד חברות שונות, בעילת העדר סימון על מוצרי מזון, הוגשו בקשות הסתלקות מוסכמות, הדורשות אישור של ביהמ"ש. בכל אחת מבקשות ההסתלקות, הוסכם על תשלום גמול לתובע הייצוגי ושכ"ט. ביהמ"ש קבע כי על רקע מגמת העלייה הניכרת במספרן של בקשות אישור ובקשות הסתלקות מסוג זה, ובהינתן הצורך לגבש לגביהן מדיניות אחידה, התעוררו שאלות רבות, ובהן: האם תובענה ייצוגית היא "הדרך היעילה וההוגנת" להסדיר את סימונם כדין של מוצרי מזון. שאלה זו מעוררת מספר שאלות משנה: האם מדיניות שיפוטית המעודדת מתן צווי עשה לסימון מוצרים במסגרת הליכים ייצוגיים, בפרט כאשר מדובר בסעד יחידי, אינה מעודדת או מכשירה הפרטה לא ראויה של סמכויות אכיפה שלטוניות; האם אין להתנות אישור תובענה ייצוגית למתן צו עשה לסימון מוצרים, כמו גם אישור גמול או שכ"ט עו"ד בהסדר הסתלקות שליבתו היא סימון כדין מכאן ולהבא, בפניה מוקדמת של המבקש למשיבה, שבה דרש ממנה להסיר את המחדל אך נענה בשלילה. לאור האמור, ביהמ"ש קבע כי בהתאם לתקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, יש לבקש מהיועץ המשפטי לממשלה, להגיש את עמדתו לבקשות ההסתלקות בנדון, בטרם תינתן בהן הכרעת בימ"ש.  

ת"צ 39176-07-13 פרידמן נ' אוליביה גורמה (1996) בע"מ, ניתן ביום 16.02.14; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".