מישהו מייצג אתכם ?

 מתוך מגזין "נקודת זינוק"

החישוב היה שגוי? הריבית מוגזמת? ההצמדה מנופחת?  כך תדﬠו אם קיימת לכם ﬠילה לתביעה ייצוגית על חיובי הארנונה

חיובי ארנונה מהווים נטל כבד, אשר הולך ונﬠשה מכביד יותר עם השנים, ﬠל כלל מחזיקי הנכסים בתחום מדינת ישראל, וﬠל בﬠלי הﬠסקים מתוכם בפרט.  הטיפול המשפטי בחיובי ארנונה, הן שוטפים והן יזומים, מבוצﬠ בדרך כלל בשני מסלולים (בכל מסלול ניתן להﬠלות טﬠנות מסוג מסוים):

הליכי השגה וﬠרר וﬠתירה מנהלית. יש לזכור כי המוﬠדים לפתיחת הליכים אלו הם קצרים ביותר: בין 45 ל-90 יום.

לﬠתים נדירות ניתן להגיש גם תביﬠת השבה לבית משפט בגין סכומים ששולמו כארנונה ביתר, אך ככלל, יש לנקוט בהליכים להפחתת חיובי ארנונה באופן שוטף, במוﬠדים (הקצרים) הקבוﬠים בחוקים השונים, ומי שמאחר מאבד את זכויותיו.

גמול טרחה מיוחד

החל משנת 2006 קיים מסלול נוסף שבו ניתן לפﬠול להפחתת חיובי ארנונה, והוא מסלול של הגשת תביﬠה ייצוגית.  תביﬠה ייצוגית בקשר לחיובי ארנונה נוﬠדה למנוﬠ גביה לא חוקית  מציבור רחב של בﬠלי נכסים (כלומר, הﬠילה צריכה להיות כללית ולא ספציפית) וכן לאפשר מתן סﬠד גם במקרים שבהם סכום הגביה הלא חוקית מכל נישום בנפרד הנו בסכום נמוך אשר אינו מצדיק ניהול הליך

משפטי, אך מכלל הנישומים הרשות גובה סכומים גבוהים.

במידה ומוגשת תביﬠה ייצוגית מוצדקת, בית המשפט יפסוק לתובﬠ המייצג גמול מיוחד בגין טרחתו בהגשת ובניהול התביﬠה בשם כל חברי הקבוצה המייצגת (בסכומים אשר בד"כ גבוהים משמﬠותית

מסכום התביﬠה האישית), וכן שכר טרחה לבא הכוח המייצג, תשלום המבוצﬠ מקופת הרשות ולא ﬠל ידי התובﬠ או חברי הקבוצה המיוצגת.

חריגות וחישובים שגויים

לשם הדוגמה, להלן מספר נושאים אשר ﬠשויים להתאים להגשת תביﬠות ייצוגיות בקשר ﬠם חיובי ארנונה:

חריגה מדיני הקפאה - החל משנת 1985 המחוקק קובﬠ מגבלות חריפות ביחס להﬠלאת נטל הארנונה מדי שנה, במישרין (הﬠלאה ישירה של תﬠריפים) ובﬠקיפין (שינוי סיווג נכס מבלי שהשתנה השימוש בו או שינוי שיטת חישוב שטח הנכסים לצורך חיוב בארנונה) מאחר ותנאי לתקינות החיוב השנתי הינו תקינות החיוב בשנה הקודמת, בחינה היסטורית של תﬠריפי הארנונה ו/או הגדרות צווי הארנונה ﬠשויה לגלות כי החיובים הנוכחיים הנם בשיﬠור גבוה משיﬠורם החוקי לאור פגם שמקורו בשינוי שבוצﬠ לפני שנים רבות. יצוין, כי במרבית המקרים בהם נתקל משרד הח"מ, קיים פﬠר של מספר שנים בין השנה שבה בוצﬠ השינוי הלא חוקי בצו הארנונה והשנה שבה החלה הﬠירייה ליישם את השינוי בחיובי הארנונה. זאת, ﬠל מנת להקשות ﬠל איתור החריגה מדיני ההקפאה. לשם איתור חריגות, יש לבדוק את כל צווי הארנונה המפורסמים מדי שנה משנת 1985 ועד היום.

מנגנון חישוב שטחים שגוי - החוק קובﬠ כי חיוב בארנונה יבוצﬠ לפי שטח נכסים במטרים רבוﬠים. המחוקק לא קבﬠ כי יש לﬠגל למטר רבוﬠ שלם אך ישנן רשויות שנוהגות לﬠשות כן, ומחייבות חלק ממ"ר כמ"ר שלם שלא כדין, או מחייבות חלק ממ"ר לפי שטחו המדויק במקומות שבהם צו הארנונה אינו מאפשר לחייב חלק ממ׳׳ר. לצורך בחינת תקינות שיטת החישוב יש לבחון את הוראות צו הארנונה הרלוונטיִ

מנגנון הצמדה שגוי - החוק קובﬠ כי תשלומי ארנונה המשולמים בהסדר תשלומים יוצמדו למדד באופן מלא. ישנן רשויות שקבﬠו הוראת הצמדה שונה, לפיה לא מתחשבים במדדים שליליים, באופן מלא או חלקי.

חישוב ריבית שגוי - החוק קובﬠ כי במקרה של פיגור בתשלום הארנונה, התשלום המקורי ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית בשיﬠור של 0.75% לחודש (9% לשנה). ישנן רשויות שמחייבות בריבית בשיטת הריבית דריבית, אשר כפי הנראה, ﬠומדת בסתירה להוראות החוק.

לסיכום: בﬠל ﬠסק שמרגיש שיש לו בﬠיה ﬠם חשבון הארנונה יכול להיווﬠץ ﬠם ﬠו"ד הﬠוסק בתחום. יתכן ותהיה לו ﬠילת תביﬠה אישית ויתכן כי מקרה זה יתאים להגשת תביﬠה ייצוגית שתהיה לתוﬠלת לכלל הﬠסקים בתחום ﬠיסוקו.

הﬠצה הכי חשובה בהקשר זה היא להיות ﬠירניים ולﬠקוב אחר שינויים בחיובי הארנונה. כל שינוי מהווה הזדמנות לבחינת אופן חישוב הארנונה ולאיתור פגמים בחיוב.

יובהר, כי אין באמור ברשימה זו בכדי להוות ייﬠוץ משפטי המתייחס לחיוב ספציפי, וכי כל המסתמך ﬠל האמור ברשימה זו ﬠושה כן ﬠל אחריותו.

ﬠו"ד (רו"ח) מיכאל רוזן וﬠו"ד שלומי ברקאי ממשרד מיכאל רוזן, ﬠורכי דין, המתמחה במיסוי ﬠירוני ובתחום התובﬠנות הייצוגיות.