מאמרים ופרסומים |
ממון ן ידיעות אחרונות ן 14.5.2014
עשו לי טעות בארנונה!
מה יכול לﬠשות תושב שחושב שהﬠירייה גבתה ממנו יותר מדי כסף? מתי לתבוﬠ ומתי להתפשר? מדריך
מאת: ליטל דוברוביצקי
בשנים האחרונות מבקשים יותר ויותר תושבים לאשר תביעות ייצוגיות נגד העיריות שבתחומן הם גרים, בעיקר בנושאי ארנונה. מה יכול לעשות אזרח שיש לו השגה על הסכום שנקבע לו? מהן התביעות השכיחות, ומתי כדאי להתפשר? בעזרת עו"ד אורי דויטש, ממשרד פלג, כהן,דויטש העוסק במיסוי עירוני, ומיכאל רוזן, שמשרדו מתמחה במיסוי עירוני,גיבשנו מדריך בנושא.
מה טוענים אזרחים שמגישים תביﬠה ייצוגית נגד ﬠיּריות בנושא ארנונה?
רוב התביעות בנושא הן בטענה לחריגה של העירייה מסמכותה,משתי סיבות - שינוי לא חוקי בצו הארנונה, או חישוב מוטעה. לגבי המקרה הראשון, אומר דויטש, מאז 1985 רשאיות הרשויות המקומיות להעלות את תעריפי הארנונה רק לפי שיעורי העלאה שנתיים כלל־ארציים - או באישור מיוחד של שני שרים (האוצר והפנים) בפועל, חלקן העלו את התעריפים או עשו שינויים בצו הארנונה המובילים להגדלת החיוב על חלק מהנכסים, ללא קבלת אישור. שינוי כזה אינו חוקי, ואם הרשות עשתה כן, ניתן להגיש נגדה תביעה רגילה או ייצוגית. הסוג השני של תביעות – טעויות בחישוב שיעורי הארנונה – באות לידי ביטוי בחישוב ההצמדה ושיעורי הריבית על איחור בתשלום.
בתיק בו טיפל משרדו של רוזן, אושרה כייצוגית תביעה נגד כמה רשויות ששיערכו תשלומי פיגור בשיטת "ריבית דריבית" – והוסיפו מדי חודש ריבית על סכום הכולל את הקרן, בהוספת הריבית שנצברה עד לתחילת החודש. רוזן מוסיף שתביעות מוגשות גם בשל מנגנון חישוב שגוי – עיגול שטחי נכסים לצורך חיוב. החוק קובע כי חיוב ארנונה יבוצע לפי שטח נכסים במטר רבוע. "המחוקק לא קבע כי יש לעגל למטר שלם, אך יש רשויות שנוהגות לעשות כן שלא בדין", אומר רוזן. הוא מספר על בקשה לייצוגית בה טען התובע כי עיגול שטחי נכסים נעשה שלא כדין, כי כך מחזיק הנכס מחויב על שטח שלא קיים. בית המשפט קיבל את הבקשה ואישר את התביעה כייצוגית.
האם היו בקשות שאושרו או תביﬠװת שנגמרו בפשרה?
כן רוזן מציין כי באחד המקרים תובעים טﬠנו שׂהﬠירייה מחשבת ריבית על חובות ארנונה בשיטת הריבית דריבית, ולא בריבית צמודה כחוק. במסגרת ההליך העירייה הסכימה לתקן את שיטת החישוב, וחויבה בתשלום גמול לתובעים ושכר טרחה של 650 אלף שקל לעו"ד. לדבריו, בהליכים מוצדקים לרוב בוחרות הרשויות להודיע על חדילה מגבייה. "הודעת חדילה, להבדיל מפשרה, היא פריבילגיה של רשות שלטונית בלבד. מותר לה להודיע תוך 90 ימים מהגשת התביעה כי היא חדלה מהגבייה האסורה. אם היא עושה זאת, היא פטורה מחובת השבה - והתביעה הייצוגית נדחית. לפיכך יש לה תמריץ להודיע על חדילה, ואז התובע הייצוגי ובא כוחו זכאים לגמול ולשכר טרחה לפי שיקול דעתו של ביהמ"ש. בכל מקרה, אחרי שמוגשת בקשה לאישור ייצוגית, השגת פשרה טעונה אישור ביהמ׳׳ש.
"גם כשאין הודעת חדילה וההליך מוצדק, לרוב הוא נגמר בפשרה. הסיבה היא שגם בתביעה מוצדקת יש סיכון להפסד ואף לפטור לעירייה מהשבת סכומי היתר מטﬠמי שמירה על קופתה". דויטש מוסיף כי בבירור ייצוגית יש שני שלבים. ראשית יש לאשר את התביעה כייצוגית, ורק אז ביהמ"ש מתחיל בבירור התביעה לגופה. "עם אישור תובענה כייצוגית, הסיכוי לפשרה עם העירייה עולה משמעותית", הוא אומר. "לפני כן הרשויות המקומיות אינן ממהרות להתפשר, כנראה כי מעל 80% מהבקשות לתביעות ייצוגיות לא מאושרות".
מה יכול לﬠשות אזרח שיש לו השגה על הארנונה שנקבﬠה לו?
לדברי רוזן, יש הבחנה בחוק בין טענות שנחשבות ל"טכניות", כמו טעות לגבי שטח הנכס או סיווגו,ועצם ההחזקה בו; לטענות שנחשבות ל"משפטיות" יותר שתוקפות את צו הארנונה עצמו, ולא רק את יישומו. לדבריו, טענות טכניות יש להעלות בהשגה למנהל הארנונה תוך 90 יום מהחיוב (לאחר מכן ניתן להגיש ערר לוועדת ערר לארנונה, ועל החלטת ועדת הערר ניתן להגיש ערעור לביהמ"ש לעניינים מנהליים). לעומת זאת, טענות על אי־חוקיות של הצו, יש להעלות במסגרת עתירה מנהלית, ו/או תביעה ייצוגית לאחר תשלום.אם נישום רוצה לקבל החזר כספים בגין שנים קודמות, עליו להגיש תביעת השבה לבימײש אזרחי, אך סיכוייה אינם גבוהים, כי דרך המלך לתקיפת חיובי ארנונה היא השגה וערר. על אף האמור לתביעה בטענה לאי-חוקיות החיוב או טעויות בגלל רשלנות של העירייה, יש סיכוי טוב יותר להתקבל, ולכן בכל מקרה של חשד לגביית יתר כדאי להתייעץ עם עו"ד המומחה בתחום.
|