| פסקי דין |
שתי בקשות רשות לערער הוגשו על-ידי רשויות שנתבעו בתובענה ייצוגית והודיעו על חדילה מגבייה. בשני המקרים, קבעה השופטת נד"ב בבית המשפט המחוזי מרכז, כי אין לקבל את הודעות החדילה, מן הטעם שהללו הוגשו באיחור. שתי הבקשות נדונו במאוחד בפני בית המשפט העליון, שהחליט לאפשר הגשת ערעור ולקבל את הערעורים. נקבע, כי לפי חוק תובענות ייצוגיות, מניין 90 הימים מתחיל ממועד הגשת בקשת האישור לבית המשפט, בלא כל קשר לשאלה מתי זו הומצאה לרשות. עם זאת, נקבע כי במצבים בהם בקשת האישור הומצאה לרשות הנתבעת לאחר המועד בו הוגשה לבימ"ש, יהווה הדבר, כשלעצמו, טעם המצדיק את הארכת "המועד הקובע" על ידי בימ"ש, במספר הימים הנוספים, כך שבסה"כ ייוותרו לרשות 90 ימים ממועד שהבקשה הומצאה לה. כמו כן, נקבע כי בחישוב תקופת 90 הימים יש למנות את ימי פגרת בית המשפט ככל שעסקינן במועד האחרון בו רשאית הרשות לחדול מן הגבייה בפועל; אך אין למנות את ימי הפגרה בכל הנוגע למועד האחרון בו רשאית הרשות להודיע לבית המשפט על החדילה מן הגבייה.
בר"מ 7689/13 מינהל מקרקעי ישראל נ' דוד דהאן, ניתן ביום 29.06.14; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו". |