גביית היטל השבחה חלקי בגין שלבי מימוש-זכויות שונים

הוראות בתכנית מתאר מקומית מתנות הענקה של זכויות באישור נוסף של הוועדה המקומית. המקרקעין שעליהם חלה התכנית נמכרו, ולאחר זמן מה ביקש הקונה לממש את הזכויות המותנות שבתכנית והגיש בקשה להיתר בניה. הוועדה המקומית אישרה את הזכויות המותנות, אך דרשה היטל השבחה מהקונה בטענה כי אישור הזכויות המותנות מהווה השבחה. הקונה טען כי היטל ההשבחה בגין הזכויות המותנות כבר שולם במועד המכירה. לפיכך הדיון נסב אודות השאלה האם יש לחייב בהיטל השבחה נוסף עקב אישור הזכויות המותנות, ואם כן מהו "התאריך הקובע" לחישוב ההשבחה בגינן. בית המשפט העליון פסק כי אישורן הסופי של הזכויות המותנות, להבדיל מקיומן בתכנית, מביא לעליית שווי המקרקעין ולכן יש לגבות מהקונה היטל השבחה בגין אישור הזכויות המותנות. אלא שאישור הזכויות המותנות אינו מהווה "הקלה" ויש לראות בזכויות כמעין-מוקנות. לכן, מועד ההשבחה הוא עם אישור התכנית, ולא מועד אישור הזכויות בפועל. חרף האמור ניתן לחייב בהיטל השבחה "משלים" בגין אישור הזכויות בפועל, כאשר יש להתייחס להשבחת המקרקעין עקב הזכויות המותנות כהשבחה אחת המורכבת הן מהזכויות המותנות-המוקנות המוטמעות בתכנית, והן מאישורן הסופי, ויש לחשב השבחה זו בכללותה נכון למועד תחילת התוכנית. היטל ההשבחה ייגבה בשני מועדי מימוש שונים בהתאם למידה שבה ניצל הנישום את הזכויות המותנות בכל אחד מהם.

רע"א 3002/12 הוועדה המקומית לתכנון ובניה גבעתיים נ' אליק-רון, ניתן ביום 15.07.14; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".