התקבלה עתירה מנהלית נגד עיריית יהוד מונוסון בגין הטלת ארנונה בניגוד להסכם פשרה

העותרת מחזיקה במפעל ייצור בטחוני בתחום שיפוטה של עיריית יהוד- מונוסון. המפעל משתרע על פני 300,000 מ"ר. כבר בשנת 1997 התגלעה בין הצדדים מחלוקת בנוגע לאופן חיוב המפעל בארנונה. המחלוקת נפתרה באמצעות הסכם פשרה שאושר ע"י ביהמ"ש בשנת 2000. בשנת 2004, הוציאה העירייה שומת ארנונה חדשה, ולאחר הליכי השגה וערר, הגיעו הצדדים להסכם פשרה נוסף בשנת 2007. כעת, הוציאה העירייה שומת ארנונה מתוקנת לשנים 2011-2013, ובגין שומה מתוקנת זו הוגשה העתירה, שהתקבלה. ביהמ"ש פסק כי יש לבחון את החלטת הרשות להשתחרר מהסכם בקפידה. כאשר ניתנה שומת ארנונה בגין נכס פלוני בשנת כספים מסוימת, כל שומה מתקנת הניתנת באותה שנת כספים ומבקשת לחול על התקופה הקודמת למועד נתינתה היא בגדר חיוב רטרואקטיבי, שיותר רק בנסיבות חריגות, שלא התקיימו במקרה זה. אמנם הסכם הפשרה השני אינו קובע תחולה מוגבלת בזמן, אך גם אם קיים צידוק להשתחרר מהסכם שאינו מוגבל בזמן, לאחר תקופה סבירה של כינונו, עדיין חלה חובה, על הצד שמבקש לבטל את ההסכם, ליתן לצד שכנגד הודעה, זמן סביר מראש, על כוונתו לעשות כן. על אף שהסכם הפשרה אינו תואם את התעריף הקבוע בצו הארנונה, ין בכך כדי להצדיק השתחררות מהסכם הפשרה שני כיון שהתעריף נקבע כפשרה במחלוקת משפטית אמיתית בין הצדדים, ולא מדובר בהנחה בלתי-חוקית.

עת"מ 40232-02-13 התעשיה האווירית לישראל בע"מ נ' עיריית יהוד-מונוסון, ניתן ביום 15.08.14; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".