| פסקי דין |
העותרת מחזיקה בנכס שחויב ברובו כ"תעשייה", וחלק משטחו חויב לפי הסיווג "משרדים במבני תעשייה". לאחר מיצוי הליכי השגה וערר, התקבלה החלטת ועדת הערר לפיה הסיווג שהוחלט הינו מתאים, ואולם אין בסמכותה של ועדת הערר לדון בטענות הנוגעות לחוקיות התעריפים. על כן, העותרת הגישה עתירה מנהלית, במסגרתה טענה כי התעריף של סיווג המשנה "משרדים במבני תעשייה", נקבע בחריגה מהתעריף המקסימלי הקבוע בתקנות לסיווג הראשי "תעשייה". ביהמ"ש קיבל את העתירה וקבע כי המשרדים בנכס הינם חלק בלתי נפרד מיתר הנכס, אשר משמש לתעשייה. אכן, לא הייתה מחלוקת שמדובר במשרדים, ואף לא נטען שמבוצעות בהם פעולות של ייצור – אך בכך אין די. היות והפעילות הנעשית בחדרים אלה היא בזיקה לפעילות הייצור, והכרחית עבורה, יש להחיל את הלכת "הטפל הולך אחרי העיקר". כשם שהסיווג מוגבל על ידי תעריפי מינימום ומקסימום, כך גם תתי הסיווג מוגבלים על ידי תעריפים אלה. כותרתו של סעיף 3.4.3 היא "משרדים במבני תעשייה ומלאכה" והסיווג הראשי שהם משויכים אליו הוא סיווג "תעשייה" ולא סיווג "משרדים". בהתאם, גם תעריפי המינימום והמקסימום אשר יחולו על משרדים כדוגמת המשרדים המפורטים בסעיף זה - יהיו תעריפי המינימום והמקסימום הרלוונטיים לסיווג "תעשייה" ולא לסיווג "משרדים".
עת"מ 32686-03-13 קונטאל אוטומציה ובקרה בע"מ נ' עיריית פתח תקווה, ניתן ביום 09.12.14; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".
|