מה קורה כאשר הנתבע הייצוגי לא משנה את התנהלותו לאחר שבית המשפט אישר בקשה לאישור תובענה כייצוגית?

מאמרים ופרסומים
 

תארו לכם מקרה, בו אושרה בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד נתבע ייצוגי.

אולם, גם לאחר שאושרה הגשתה של התביעה הייצוגית, הנתבע הייצוגי אינו משנה את מדיניותו או התנהלותו?

מה הוא הדין, באשר לאותה קבוצת אנשים, אשר הנתבע הייצוגי המשיך לנהוג כלפיהם באותו האופן שנקבע כפסול בהתאם להחלטה לאישור התובענה כייצוגית?


עד לאחרונה, הדעה הרווחת בקרב עורכי הדין העוסקים בתחום, הייתה שבמקרים אלו, יש להגיש תובענה ייצוגית זהה נוספת לאחר ההחלטה על אישור התובענה, אשר תכלול את אותם אנשים שלא נכללו בקבוצה שלגביה אושרה התובענה הייצוגית.

מן הסתם, דרך פעולה זו עוררה קושי לא מועט.
הקושי היה בצורך לאתר תובע ייצוגי ראוי שהעילה שלו נוצרה לאחר שאושרה הבקשה.
כמו כן, לעיתים התובענות "הנוספות" היו מוגשות על ידי באי כוח שונים, דבר שיצר סרבול רב בניהול הליכים כפולים מול באי כוח שונים.

זאת עוד, בהתאם לגישה זו, גם בכך לא היה סוף פסוק, הרי במידה והבקשה הנוספת הייתה מאושרת והנתבע הייצוגי עדיין לא היה משנה את התנהלותו היה צורך בהגשתה של תביעה נוספת (!!!).

עניין דומה התעורר בתובענה הייצוגית המתנהלת בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב בעניין בת"צ 18004-08-11 בית אגמי נ' עיריית ראשל"צ.

מדובר בתובענה ייצוגית אשר אוחדה עם מספר תובענות נוספות בערים: רחובות, ראשון לציון, נס ציונה ופתח תקווה ואשר עניינה דרך שיערוך חובות שפיגור שבו נוקטות הרשויות המקומיות.

ביום 27/3/13, ניתנה החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, מפי כב' השופטת מיכל נד"ב, אשר בה אישרה השופטת נד"ב את הבקשות לאישור התובענה הייצוגית כנגד אותן הרשויות.
בית המשפט קבע, כי דרך השערוך שבה נוקטות הרשויות המקומיות שהינה "בשיטת הריבית דריבית" איננה חוקית וקיבל את עמדת המבקשים שיש לשערך את החובות בדרך של "ריבית צמודה".

חרף האמור הרשויות אשר נגדן אושרה הבקשה לא פסקו מן הגביה בשיטה של "ריבית דריבית".
באי כוח עיריית רחובות וראשון לציון פנו לבית המשפט וביקשו להרחיב את הקבוצה המיוצגת בתובענות, כך שתכלול את כל קבוצת האנשים אשר העילה לגביהם נוצרה לאחר אישור הבקשה.
ואכן בהחלטה תקדימית של כב' השופטת מיכל נד"ב מיום 31/5/15 קיבל בית המשפט את הבקשה להרחיב את הקבוצה המיוצגת.

בהחלטתה, הסתמכה כב' השופטת נד"ב, בין היתר, על פסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 6142/14 חברת בזק בינלאומי בע"מ נ' Myrna Mandap, אשר צוטט בפניית ב"כ המבקשים וקבעה כי לאור העובדה כי הנתבעות לא שינו מהתנהלותן לאחר אישור הבקשה יכללו הקבוצות המיוצגות בבקשה את כל מי שעילתו נוצרה עד מועד ההחלטה.

עוד קבעה השופטת נד"ב, כי ככל שלא תשתנה מדיניות הנתבעות עד למועד פסק הדין היא תשקול לכלול בקבוצה את כל מי שעילתו נוצרה עד למועד מתן פסק הדין.

כותבי מאמר זה, סבורים שיש בהחלטה תקדימית זו פתרון ראוי לבעיות הרבות שהוצגו בתחילת המאמר, בין היתר במניעתן של הגשת תובענות זהות וכפולות וכן בשמירת האינטרס של אלו הנפגעים ממעשי הנתבעת הייצוגי לאחר אישור הבקשה לתובענה ייצוגית.

למען הגילוי הנאות יובהר כי כותבי מאמר זה הם המייצגים בתובענות בהן ניתנה ההחלטה.
 

נכתב על ידי עו"ד מיכאל רוזן (רו"ח) ועו"ד שמואל שטטר