התקבלה עתירה מנהלית נגד עיריית חיפה על התנהגות בלתי ראויה של רשות ציבורית

העותר, חסוי בן 75 ונכה ב-100%, התגורר כדייר מוגן בדירת עמידר בחיפה. לאחר שהתאשפז במספר מוסדות שונים לאורך השנים, בשנת 2011 הגישה עמידר  תביעת פינוי כנגד החסוי. בין עמידר לבין האפוטרופוס היה משא ומתן בקשר לדירה, במסגרתו, הועברה הדירה לבעלות החסוי בשנת 2012. בסמוך לאחר מכן החסוי ביקש למכור את הדירה לצד שלישי ולשם כך ביקש וקיבל מעיריית חיפה אישור העדר חובות. לאחר מכן, מכר החסוי את הדירה וסיים את המחלוקת עם חברת עמידר. לאחר סיום המכירה והמחלוקת, נותר בחשבונו של החסוי סכום של 21,000 ₪ שהועבר לחשבונו בבנק, ויועד לצרכיו הבסיסיים ולתשלום להוסטל. כחודש לאחר מכן נשלחה דרישת העיריה לתשלום חוב של החסוי, בסך כ-38,400 ₪, ומשלא שולם החוב- העירייה הטילה עיקול על חשבון הבנק של החסוי ואף משכה ממנו את כל הסכום של 21,000 ₪. על כך, הוגשה העתירה שהתקבלה במלואה. נקבע כי משמעות חובת ההגינות ותום הלב במקרה זה, כי על העירייה היה להימנע מלבצע "צעד מתחכם" לצורך גביית סכום הארנונה שהיא סבורה שמגיע לה. אין זה סביר שרשות מנהלית תנקוט לראשונה הליכי גבייה ללא התראה וללא צידוק, לאחר שחלפו שנים רבות מן המועד שבו יכלה לראשונה לגבות את החוב. לפיכך על הרשות לפתוח בהליכי גביה תוך פרק זמן סביר שלא יהיה ארוך משלוש שנים.    

עת"מ 46962-01-15 מ.ש. חסוי נ' עיריית חיפה, ניתן ביום 17.05.15; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".