סולקה על הסף בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד עיריית תל אביב בנושא חיוב מרפסות גג בארנונה

המבקש מחזיק בדירה בקומה רביעית, מתוך 6 קומות, שצמוד לה שטח גג מרוצף המשמש כמרפסת ושהגישה אליו מדירת המבקש בלבד. לטענת המבקש, העירייה לא זיכתה את המבקש באותה הקלה בחיובי הארנונה שזכאים לה בעלי גגות צמודים המצויים בקומה עליונה כמפורט בצו הארנונה של העירייה. לאחר שמנהל הארנונה סירב ליתן לו את ההנחה שדרש לבעלי גגות צמודים, הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד העירייה בטענה לפרשנות שגויה של צו הארנונה וכן בטענה לאפליה באופן מתן ההקלה בחיוב בין בעלי גגות צמודים בקומה העליונה ביותר של בניינים לבין בעלי מרפסות גג בקומות שאינן הקומות העליונות בבניינים. העירייה מצידה טענה להעדר סמכות ביהמ"ש שכן היה על המבקש למצות את הנושא, המצריך בירור עובדתי וטכני באמצעות השגה וערר. ביהמ"ש קיבל את טענת העירייה וסילק על הסף את הבקשה בקובעו כי היה על המבקש לפנות תחילה בהשגה ולאחר מכן לוועדת הערר, לפי סעיף 3(א) לחוק הערר. מנהל הארנונה נדרש לא אחת לפרשנות מונחים שונים שלא הוגדרו בצו הארנונה באופן מפורש וממצה אגב הפעלת סמכותו בהתאם לחוק. טענת האפליה נטענה בלשון רפה ואיננה מצויה בליבת בקשת האישור, כאשר ברור כי טענה זו קשורה לשאלה הפרשנית והעובדתית באשר לאופן סיווג הנכס כ"מרפסת" או כ"גג". לפיכך, אין כל הצדקה לפיצול הדיון ומתן האפשרות להגשת תובענה ייצוגית, רק בעילה זו.

ת"צ 20114-04-14 אור גבע נ' עיריית תל אביב, ניתן ביום 23.08.15; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".