מאמרים ופרסומים |
רובנו מרגישים שחברות גדולות מנסות להרוויח על חשבוננו כשאנחנו מקבלים שיחות טלפון שמציעות "מבצע חדש" או כשמחלקים לנו פלאייר ללא כל הפרטים של העסקה המוצעת. אנחנו מקפידים לשאול בעל-פה שאלות שקשורות לעסקה המוצעת ומעלים דרישות, אבל מתעצלים גם לכתוב אותן ולוודא שיש מסמך ברור שמסכם את הדברים, כדי שאחר כך נוכל להוכיח כל מה שבאמת סוכם. חברות מסחריות גדולות נוטות לנצל את המצבים האלה ע"י הסתפקות בהעברת מסמך קצר שלכאורה מסכם את העסקה אבל בדרך כלל, כולל גם הפניה כללית למסמכים אחרים שהצרכן מעולם לא קרא וקשה למצוא אותם. רק לאחר מכן, פתאום הצרכן מגלה חיובים חדשים או תנאים מקפחים שמעולם לא היה מסכים להם לו היה יודע עליהם מראש, שנובעים מ"נהלים" של החברות המסחריות או מחוזים אחידים ארוכים ומסובכים שהן עצמן ניסחו. כך למשל, משרדנו נתקל במצבים בהם אדם הצטרף לפוליסת ביטוח מבלי שהוצגה בפניו הפוליסה עצמה, אלא רק תמצית של הפוליסה בכמה עמודים. בדיעבד, כאשר אירע מקרה ביטוח, התברר שבתמצית לא הופיעו סייגים והחרגות קיצוניות מאוד שנכללו בפוליסה המלאה בלבד. חברת הביטוח ניסתה להתנער מאחריותה לשלם לאור סייג שהופיע בפוליסת הביטוח אך לא הופיע בתמצית. אלא שהתנהלות כזו של חברת הביטוח מקימה עילה להגשת תביעה ייצוגית, שיכולה לייצר לתובע הכנסה של כמה עשרות אלפי ₪ מעבר לסכום הביטוח המגיע לו, במסגרת פסיקת גמול מיוחד לתובע ייצוגי. דוגמא נוספת שנתקלנו בה היא של חברת תקשורת ששלחה סיכום עסקה קצר, במסגרתו נכלל "סעיף סל" הקובע שהלקוח מתחייב לעמוד בכל התנאים והתקנונים שמפורסמים באתר האינטרנט של החברה. אלא שבאתר האינטרנט הופיעו 17 מסמכים שונים, שנוסחו כולם על-ידי החברה ללא כל יכולת השפעה של הלקוח, הקובעים תנאים שרירותיים ומוטים לטובת החברה! במקרים אלו, חשוב להבין שרק בגלל שיש לחברה מסמך כתוב, זה עדיין לא בהכרח אומר שהמסמך מחייב ושהתנהלותה חוקית. במסגרת תביעה ייצוגית נגד החברה, ניתן לזכות בפיצוי גבוה; שלא לדבר על העזרה לכל יתר צרכני החברה שיבואו אחריהם. הדבר נכון גם לגבי חשבונות שונים מרשויות מקומיות, שכוללים לעיתים רכיבים בלתי חוקיים, שבתי משפט פסלו במסגרת תביעות ייצוגיות, תוך פסיקת גמול לתובעים הייצוגיים בסך עשרות אלפי ₪. הצרכן הטיפוסי מתקשה כמובן לעקוב אחרי כל התקנונים המעורפלים וההפניות למסמכים חיצוניים שבחוזים עם חברות גדולות. לרובנו אין זמן וכוח להתעסק בזה, אבל לשם כך בדיוק ניתן לפנות לעורכי דין העוסקים בתביעות ייצוגיות: מכיוון ששכר הטרחה בתביעות ייצוגיות נקבע על-ידי בית המשפט והנתבע הוא מי שצריך לשלם אותו, המשמעות היא שהצרכן שפונה לטיפול לרוב כלל לא נדרש לשלם עבור הבדיקה. ישנם משרדים שאפילו לא דורשים מהתובע שכר טרחה בגין ניהול ההליך עצמו. אמנם אין הבטחה שכל תביעה ייצוגית בהכרח תצליח, אך הבדיקה עצמה בוודאי לא יכולה להזיק. המשמעות: כל החוזים המסובכים שקיבלתם מהבנקים, מחברות הביטוח, מחברות התקשורת וכו', פתוחים היום יותר מתמיד, לבדיקה וקריאת תיגר מהצד של הצרכנים, ולא רק מהצד של החברות הגדולות. הבחירה האם לממש את האפשרות הזו היא בידכם. |
נכתב על ידי עו"ד מיכאל רוזן (רו"ח) ועו"ד ענבל פרברי |