פסיקת גמול ושכר טרחה בתובענה ייצוגית נגד תאגיד מים וביוב- למרות שלא נעשתה פנייה מוקדמת

בדצמבר 2014 התובע הגיש נגד תאגיד הביוב והמים של רמת גן בקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה שהתאגיד גובה שלא כדין רכיב "זכויות מים" במסגרת היטלי המים, אף על פי שהרכיב עצמו כבר אינו משולם לחברת מקורות מאז יום 01.01.11. התאגיד הגיש הודעת חדילה שלטענתו, הינה חדילה סטטוטורית הנובעת מתיקון כללי המים מיום 31.12.14 ולא כתוצאה מבקשת האישור דנא. על כן, טען התאגיד כי עד למועד 31.12.14, פעל כדין על-פי כללי רשות המים וגבה סכומים לפי חוקי העזר, שאינם נתונים לשיקול דעתו ואשר אין באפשרותו לשנות. כמו כן, טען התאגיד כי התובע פעל בחוסר תום לב ובניגוד להלכה המחייבת פנייה מקדימה בטרם הגשת תובענה ייצוגית נגד רשות ולכן טען כי אין לפסוק לו גמול ו/או שכ"ט אלא להיפך: יש לפסוק נגדו הוצאות. התובע מצדו, טען כי גביית רכיב "זכויות המים" נאסרה עוד לפני פרסום הכללים החדשים ותמך את טענתו בעמדת רשות המים אשר הוגשה בתיק אחר. על כן, הבקשה הוגשה בצדק ואף לא היה כל טעם בפנייה מוקדמת לתאגיד היות והיה ברור כי פנייה מוקדמת שכזו לא תוביל לחדילה ללא שיוגש הליך לביהמ"ש. ביהמ"ש קיבל את עמדת התובע וקבע כי התאגיד היה מודע לכך שהינו מבצע גביית יתר וכי, אף על פי שטכנית ניתן לו היתר לכך מכוח הוראת המעבר, היה עליו לפנות לרשות המים ולפעול להפסקת גביית היתר. בהתאם, נפסק גמול בסך 30,000 ₪ לתובע ושכ"ט בסך 93,600 ₪.

ת"צ 25071-12-14 הראל ציון נ' מי רמת גן בע"מ, ניתן ביום 20.10.15; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".