סיווג תשלומי עבר לחברה כלכלית כ"היטל" ולא כ"דמי השתתפות"

העותרת, שנכנסה בנעליה של התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה הזעירה בירושלים, נדרשה על-ידי עיריית ירושלים לשלם היטלי סלילה ותיעול כתנאי לקבלת היתר בנייה להקמת נכסים באזור התעשייה. העותרת טענה כי הינה פטורה מתשלום היטלי תיעול וסלילה לאור תשלומי עבר ששילמה בתחילת שנות ה-70 לחברה הכלכלית לפיתוח ירושלים על פי הסכמים ביניהן, לצורך הקמת תשתיות בכל אזור התעשייה בירושלים. העירייה, מצידה טענה כי ניתן לראות בתשלומי עבר אלו כ"דמי השתתפות" בלבד אשר אינם פוטרים לחלוטין מתשלום היטלים לפי חוקי העזר העדכניים. לחלופין, טענה העירייה כי לכל היותר, יש לראות בתשלומי העבר כהיטלים בגין שטח הקרקע בלבד ולא כהיטלים אשר מכשירים היקף בנייה של עד 20,000 מ"ר. ביהמ"ש בחן את אופיים של תשלומי העבר על בסיס ההסכמים ועל פי העבודות שנעשו בפועל וקבע כי יש לראותם כהיטלים ולא רק "דמי השתתפות"; בין היתר, לאור טיבם הכוללני המתייחס לכל עבודות הפיתוח במתחם התעשייה, לרבות עבודות עתידיות (ולא רק בגין סלילה ספציפית של רחוב כזה או אחר שכבר הסתיימה). עם זאת, ביהמ"ש לא מצא בהסכמים כל זכר להכשרת היקף הבנייה הגדול שטענה לו העותרת, וקבע כי לכל היותר תשלומי העבר מכסים שטח של כ-5,000 מ"ר בנוי ולא ניתן להסתמך על כך כדי לפטור מהיטלים את כל תוספת הבנייה המבוקשת כעת. לכן העתירה נדחתה.

עת"מ 37655-10-14 לופטמן תכנון ובינוי בע"מ נ' עיריית ירושלים, ניתן ביום 29.12.15; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".