אין לחייב שטחי מרפסות שאינן נכללות בחישוב השטח לבנייה באגרות בנייה

לביהמ"ש המחוזי בירושלים הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים בטענה כי הוועדה נוהגת לחייב שלא כדין באגרות בנייה גם שטחי מרפסות המוגדרים בתקנות כשטחים שאינם חלק מסך השטח לבנייה, קרי: מרפסות שאינן מקורות וכן מרפסות מקורות בשטח של עד 14 מ"ר. הוועדה המקומית טענה כי קיימת פרשנות אפשרית אחרת לתקנות בנושא, והצביעה על תקדימים ועל עמדת היועמ"ש שניתנה בהם, לפיהם יש להעדיף את הפרשנות המוצעת על-ידה, לפיה שטחי המרפסות ניתנים לחיוב. ביהמ"ש דחה את טענות הוועדה המקומית וקבע כי התקדימים שהוצגו ממילא אינם חלוטים היות והערעור עליהם תלוי ועומד. עוד נקבע כי לפי לשון התקנות, שטחי המרפסות המדוברות אינו נכלל במניין "שטח הבניה הכולל המבוקש" ועל כן, בהתאם, לא ניתן גם לחייבם באגרות בנייה. לוועדה המקומית ניתנה שהות להודיע האם יש בידה טענות נוספות כנגד אישור התובענה כייצוגית בטרם תינתן החלטה סופית בעניין.  

ת"צ 42430-09-14 ישראל בן עזרא נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, ניתן ביום 03.03.16; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".