גילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית

לביהמ"ש המחוזי בירושלים הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד תנובה, בה נטען כי תנובה גבתה מחיר מונופוליסטי מופרז ביחס לשני מוצרים מתוצרתה תוך הפרת האיסור הקבוע בסעיף 29א לחוק ההגבלים העסקיים. ביהמ"ש המחוזי פסק כי הבחינה אם המחיר שנגבה בעבור מוצר מסוים הוא מחיר מונופוליסטי מופרז היא באמצעות בחינת הפער בין עלויות הייצור שלו לבין מחירו, ובהתאם הורה על גילוי מידע ומסמכים רלבנטיים ליישום המבחן. תנובה ערערה על ההחלטה לביהמ"ש העליון אשר קבע כי העובדה שמידע או מסמך מסוימים הם בגדר "סוד מסחרי" היא לבדה אינה חוסמת את גילויים במסגרת הליך לאישור תובענה ייצוגית. המדובר בענייננו במסמכים ובמידע בעלי חשיבות רבה להליך ולפיכך נוטה הכף להסרת החיסיון המוטל עליהם. זכותו של מי שהגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית לקבל מידע ומסמכים מבעלי דין יריבים, מצומצמת אמנם מן הזכות הנתונה לבעל דין בהליך אזרחי "רגיל". עם זאת, ייתכנו מצבים בהם יורה ביהמ"ש על גילוי מידע ומסמכים בהיקף משמעותי גם במסגרת הליך לאישור תובענה ייצוגית, בפרט כאשר מדובר בהליכים מורכבים אשר ההכרעה בהם דורשת הסתמכות על מסד נתונים רחב. העובדה שלא ניתן לקבל מידע מסוים מכוח הוראות חוק חופש המידע אין משמעותה בהכרח שלא ניתן לקבלו במסגרת הליכי גילוי בתביעה אזרחית, זאת נוכח מטרתם השונה של הוראות הדין השונות.

רע"א 8224/15 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית נ' פרופ' ירון זליכה, ניתן ביום 29.03.16; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".