חיוב בהוצאות לטובת וועדה מקומית- חרף ויתורה על ההוצאות

העוררת הינה בעלת זכויות במגרשים שקיבלה חיוב בהיטל השבחה מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה באר טוביה. לפי שומת הוועדה המקומית, העוררת נדרשה לשלם 932,000 ₪. העוררת הגישה ערר על השומה ובו העלתה טענות כנגד עצם החיוב והן כנגד גובה החיוב. וועדת הערר דחתה את הטענות נגד עצם החיוב ומינתה שמאי מייעץ לדון בטענות כנגד גובה החיוב. השמאי המייעץ קבע כי השומה צריכה להיות דווקא גבוהה יותר, בסך 1,134,945 ₪. לאחר מכן, העוררת הגישה בקשה בהסכמת הוועדה המקומית לפיה תשלם את שומת הוועדה המקומית בלבד ולא תישא בהוצאות נוספות. וועדת הערר דחתה את הבקשה המוסכמת וקבעה כי העוררת למעשה מבקשת למחוק את הערר שהגישה אך במצב כזה עליה לשאת במלוא שכרו של השמאי המייעץ וכן בהוצאות הוועדה המקומית בגובה 10,000 ₪. הוועדה אמנם הסכימה לוותר על הוצאות אך כספיה אינם כספים פרטיים שלה אלא כספי ציבור. לפיכך, קיימת בענייננו חשיבות מיוחדת לשפות את המשיבה, ובייחוד את הציבור אותו היא מייצגת, על הוצאותיה במהלך הדיון שיזמה העוררת.

ערר 6093/14 אלייד מפעלי מתכת בע"מ נ' וועדה מקומית לתכנון ובניה באר טוביה, ניתן ביום 16.03.16; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".