תיקון בנושא ארנונה בפקודת העיריות אינו חל על מועצות אזוריות באופן אוטומאטי

פקודת העיריות מסמיכה עיריות לגבות ארנונה בעוד שצו המועצות המקומיות הינו חיקוק משנה מקביל אשר מסמיך מועצות אזוריות לגבות ארנונה. בשנת 2013 תוקנה פקודת העיריות כך שהפטור בפקודה, שניתן עד אז למבנים הרוסים או ניזוקים במידה שלא ניתן להשתמש בהם, הוגבל בזמן. הסעיף המקביל בצו המועצות המקומיות נשאר כלשונו. המועצה האזורית מטה אשר השיתה על העותרים, בעלי נכס הרוס, חיוב ארנונה בנימוק שהסייגים שנקבעו בפקודת העיריות, לרבות הרציונל שלהם, חלים גם על המועצה האזורית. בשל כך הוגשה העתירה לביהמ"ש. ביהמ"ש קיבל את העתירה וקבע כי חיובי מס אין להטיל לפי הגיון, אנלוגיה או תכלית ראויה. בהעדר בסיס בחוק (בצו במקרה זה) דין דרישת  הארנונה להיות בטלה מעיקרה.  זאת, לפי העקרון החוקתי שבחוק יסוד-משק המדינה, שקובע: "מסים, מלוות חובה ותשלומי חובה אחרים לא יוטלו, ושיעוריהם לא ישונו, אלא בחוק או על פיו". מכאן שסמכותה של המשיבה לדרוש ארנונה, או לשנותה, חייבת להיקבע במפורש בחוק, שבענייננו הוא צו המועצות האזוריות. נכון למועד דרישת התשלום עומד לזכות העותרים הפטור שנקבע בסעיף  74 לצו, שאינו קוצב את משך תקופת הפטור. נקבע כי כל עוד לא יחליט שר הפנים אחרת, יישאר הפטור הקיים בצו המועצות האזוריות ללא שינוי.

עת"מ 21737-12-15 רוזיאלה אחים בע"מ נ' מועצה אזורית מטה אשר, ניתן ביום 15.05.16; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".