| פסקי דין |
חברה שהחזיקה עסק בראשון לציון הגישה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בטענה שבשנים 1985-1990, העירייה שינתה את אזורי החיוב בצווי הארנונה ללא אישור משר הפנים, באופן שגרם להגדלת חיובי הארנונה שלא כדין עד היום. לאחר שהבקשה הוגשה אך לפני שנדונה לגופה, נקבעה בביהמ"ש העליון הלכת אי.בי.סי, לפיה חזקה על עתירה מנהלית או תביעה להשבה שבהן נטען לפגם 'משורשר' שנפל בצו ארנונה, המוגשות בחלוף שנים ממועד התקנתו של הצו הפגום, כי הן לוקות בשיהוי אובייקטיבי המביא לדחיית ההליך. לאור הלכה זו, ביהמ"ש המחוזי דחה את בקשת החברה לאישור תביעה ייצוגית בקובעו כי חל שיהוי אובייקטיבי, נוסף לכך, החברה לוקה בשיהוי סובייקטיבי מאחר והתובענה הוגשה שנתיים לאחר שהחברה החלה להחזיק בנכס. ועל כן הוחלט כי החברה לא הרימה את הנטל המוטל עליה לסתירת החזקה באופן שאינטרס ההגנה על שלטון החוק מטה את הכף להידרש לתובענה חרף השיהוי. לכן, לפגם שאירע לפני שנים רבות אין כל משמעות כיום מבחינת הרציונל של דיני ההקפאה שתכליתו להגביל את סמכותן של הרשויות המקומיות לקבוע את תעריפי הארנונה.
ת"צ 12540-12-12 מילניום ליין פתרונות תקשורת בע"מ נ' עיריית ראשון לציון, ניתן ביום 04.08.16; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו". |