בוטל חיוב של חברה קבלנית המבצעת עבודות עפר כמחצבה

חברה קבלנית לבניה החלה לחפור ולהוציא חול לצורך היסודות של הקמת הבניין.
העירייה טענה, כי החברה חפרה והוציאה מהשטח חול ואף מכרה אותו לצד ג'. ולכן העירייה החליטה לחייב אותה בארנונה ולסווג את השטח כנכס תעשייתי, בנימוק שפעולות החפירה והוצאת החול נחשבות כפעולות המבוצעות ב"מחצבה".
ביהמ"ש קבע כי העירייה לא הראתה כי פעולות החפירה במקום נפרדות מפעולות הבניה עצמה וכי לחברה הקבלנית נגרמה תועלת כלכלית ממכירת חומרי חציבה, וכן לא הוכיחה מה גודל השטח בו מבוצעת החציבה ומה משך החציבה בפועל. הקריטריון העיקרי לסיווג נכסים לצורכי ארנונה הוא סוג השימוש שנעשה בהם בפועל. שטח לבנייה מסווג כ"אדמת בנין" וזאת למרות שבעת הבנייה מבוצעות בו לעיתים חפירה ומוצא חול מאתר הבנייה, עבודות מסוג זה הן חלק בלתי נפרד מעבודות הבניה.
לאור האמור ביהמ"ש קובע כי הודעת השומה שהוצאה לחברה מבוטלת.

עת"מ 55495-05-15 דניה סיבוס בע"מ נ' עיריית בת ים, ניתן ביום 31.05.16; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".