למי מוקנית הסמכות לדון בתביעות תביעות השבה של היטלי פיתוח

בתביעות שהוגשו נגד תאגיד מים וביוב להשבת כספים שנגבו בגין היטלי ביוב ומים, התאגיד הנתבע הגיש בקשה לסילוק על הסף וטען, בין היתר, לחוסר סמכות עניינית, העדר יריבות ושיהוי; זאת, לכאורה מאחר והתאגיד גובה לפי הוראות של רשות המים בהתאם לחוקי עזר שנחקקו על-ידי העירייה שנים רבות לפני מועד הגבייה, מבלי שלתאגיד נתון שקול דעת בנושא. ביהמ"ש דחה את בקשת הסילוק בקובעו כי הסמכות העניינית לדון בתביעות מסורה לביהמ"ש האזרחי לפי מבחן הסעד, שעוגן גם בפסיקתו של ביהמ"ש העליון; הובהר כי כאשר הסעד הנתבע הינו השבה כספית, אזי גם אם הנימוק לתביעה כולל תקיפת נורמה חקיקתית כגון חוקי עזר שמכוחם בוצעה הגבייה, אין בכך כדי לגרוע מסמכותו של ביהמ"ש האזרחי. עוד נקבע כי נתבע, אשר נטל כסף בהתאם להנחיותיה של רשות מוסמכת אך בניגוד לדין, עדיין ייחשב כמי שהתעשר "שלא על פי זכות שבדין" – ומשכך יחויב בהשבת הכספים. באשר לבקשת הסילוק מחמת שיהוי, נקבע כי סילוק מחמת שיהוי אינו בגדר הסדר סגור, ויש לבררו במסגרת ההליך העיקרי. בנוסף, יש לערוך בירור נסיבתי-ראייתי-עובדתי באשר להחלת כללי השיהוי המנהלי מקום בו עסקינן בתביעת השבה כספית נגד רשות.

ת"א 62963-02-16 ארמונות חן בע"מ נ' מי שיקמה בע"מ, ניתן ביום 20.03.18; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".