הוגבלה סמכותן של רשויות מקומיות להאציל פעולות גבית חובות ארנונה, מאחר ופעולות אלו אינן "טכניות גרידא"

הסוגיה שעמדה במחלוקות היא האם רשויות מקומיות רשאיות להאציל את סמכויות גביית חובות הארנונה לחברות גבייה פרטיות ללא הסמכה חוקית מפורשת. המשיבים טענו כי לרשויות המנהליות מוקנית סמכות להסתייע בגורמים פרטיים בתחום הגבייה מאחר ומדובר בעניינים טכניים בלבד. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי אין מקום לאפשר לרשויות המקומיות לאצול סמכויותיהן מבלי שהדבר מוסדר בחקיקה מסמיכה מפורטת. אחד מעקרונות היסוד החלים על פעולתן של רשויות המינהל הוא האיסור על אצילת סמכויות ככל שאין לכך הסמכה בדין ועקרון זה מקבל משנה תוקף ביחס לאצילת סמכויות לגורמים פרטיים. בית המשפט קבע כי חברות הגבייה הפרטיות מבצעות פעולות שלא ניתן לראות בהן "עניינים טכניים" כגון שליחת הודעות תשלום, התראות לפי עיקולים, הפעלת "אמצעי גבייה" כגון עיקולים וכו'; לפיכך, המסקנה היא כי על פי הדין הקיים, ביצוע פעולות גביה באמצעות חברות גביה פרטיות היא אצילת סמכויות אסורה ולא הסתייעות טכנית גרידא. מאחר ומדובר במדיניות רווחת ביותר, קצב בית המשפט תקופה של שנה להפסקת המצב הנוכחי של התקשרות עם חברות הגביה הפרטיות.

בג"ץ 4113/13 - לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים נ' שר הפנים ואח', ניתן ביום 26.03.18; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".