הכרזה על כל העיר כאזור איסוף אחד לצרכי גביית היטל תיעול תהא מוצדקת רק אם התבססה על אמות מידה מקצועיות-טופוגרפיות, כאשר כל שטח הרשות מהווה אגן היקוות אחד

עתירה שהוגשה כנגד דרישה לתשלום היטל תיעול, כאשר לפי גישת העיריה כל השטח המוניציפלי של העיריה מהווה "אזור איסוף" אחד, שבוצעו בו עבודות תיעול. ביהמ"ש קבע כי לאור מאפייני היטל התיעול יכולה להתעורר בעיה כאשר הרשות המקומית מגדירה את כלל שטח שיפוטה כ"אזור איסוף" ומרחיבה למעשה את האזור הפיזי של מושא ההנאה. במצב בו אין הצדקה עניינית להגדרת כלל שטח השיפוט כ"אזור איסוף" וקיימים הבדלים ניכרים בין מערכות הניקוז והנתונים הטופוגרפיים באותה רשות, אזי זיקת ההנאה של פעולות התיעול עלולה ל"התרחק" עד כדי ניתוק הזיקה. נקבע כי נפל פגם בהחלטת מהנדס העיריה בהכריזו על כל שטח הרשות כאזור איסוף אחד, וזאת מכיוון שלא הוכח בסיס להכרזה על כל שטח הרשות כאזור איסוף, והבסיס היחיד לקביעה זו הינו הרצון לגבות בו זמנית מכל תושבי הרשות היטל תיעול, וזאת ללא זיקה לביצוע העבודות. עוד נקבע כי במקרה בו חובת תשלום ההיטל של כל התושבים קמה עם ביצוע עבודת תיעול ראשונה, יש כדי לטשטש את זיקת המימון הנדרשת ואת הגבול בין היטל למס. בנוסף, נקבע כי גביית מס מתושבים פעם אחת בגין היטל סלילה לפי תחשיבי עלות הסלילה הכוללים את ניקוז הכביש, ופעם שנייה היטל תיעול בעבור אותו צינור ניקוז מהווה כפל היטל אסור.

עת"מ 16393-11-15 לחאם ואח' נ' מועצה מקומית באקה אל-גרביה, ניתן ביום 27.12.18; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".