| פסקי דין |
העותרת פנתה לעיריית חיפה על מנת לברר האם קיימת לה חבות כלשהי בהיטל השבחה בגין הנכסים שבבעלותה. סמוך לאחר הפנייה, שלחה העירייה דרישה לתשלום היטלי פיתוח הכוללים היטל סלילה והיטל תיעול, בנימוק שעומדות להתבצע עבודות סלילה ותיעול. העותרת טענה כי דרישות התשלום לאקוניות, והביאה בעתירתה תצהירים ומפות, לפיהם עבודות הסלילה כלל אינן גובלות בנכסיה, וכן העירייה לא אישרה בתקציביה את עלות העבודות ואף לא פרסמה מכרזים. כמו כן, מתצהיר נוסף עלה כי משרד התחבורה הוא שמימן את כל עבודות הסלילה האמורות, וכן מימן בזמנו את סלילת הכבישים הגובלים בנכסי העותרת. ביהמ"ש קיבל את העתירה בקובעו, כי לאור השינויים בגרסת העירייה באשר לאילו כבישים עומדים להיסלל ואיפה, דרישת התשלום הינה לאקונית ואינה תקינה, ועל העירייה להכין תחשיב חדש לפי חוק העזר הרלבנטי לכביש הרלבנטי. מן הראוי שדרישות תשלום יכללו פירוט מספיק. צוין כי יש לשחרר קרקע המיועדת להפקעה מחיוב כאשר הייעוד להפקעה פוגע באפשרויות ההנאה מן הנכס. טענות העותרת בדבר מימון על ידי משרד התחבורה נדחו, שכן לפי השיטה ההיטלית, אין זיקת מימון ישירה לעבודות ספציפיות. שאלת תוקפו של תעריף ישן הושארה בצריך עיון.
עת"מ 1299-06-12 קבוצת עזריאלי בע"מ נ' עיריית חיפה ואח', ניתן ביום 09.09.13; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".
|