חיוב בריבית פיגורים כשהתארכות ההליך אינה בעטיו של הנישום

ביהמ"ש קיבל את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בחולון, על בסיס הלכת גרינשטיין, שקבעה כי יש לחשב את הריבית שתחול על כל נישום באופן פרטני לפי נסיבותיו. נקבע כי על החייב בהיטל השבחה לעשות במהירות כל דבר התלוי בו, לרבות דיווח לוועדה על המימוש, טיפול בעריכת שומה נגדית מטעמו ותשלום סכום ההיטל המתחייב מהשומה הנגדית שאינו שנוי במחלוקת; כל זאת, בתוך לא יותר מ-30 יום בכל פעם, אם ברצונו להיחשב כמי שאינו מפגר בתשלום. כל עוד פועל הנישום בדרך זו, אין לחייבו ב"תשלומי פיגורים". אם לא יפעל בדרך זו, יישא ב"תשלומי פיגורים" בגין כל סכום שידע כי עליו לשלם ולא שילם תוך 30 יום. בחינת זהותו וכשירותו של התובע הייצוגי צריכה להיעשות בקשר לתכלית התובענה הייצוגית בניירות ערך. תכלית זו היא לאפשר הגשת תובענה ייצוגית על-ידי אדם מן היישוב שהשקיע כספו בניירות ערך ונגרמו לו נזקים. דרישה שלפיה רק תובע בעל השכלה רחבה בתחומי הכלכלה, דיני החברות והמסחר בניירות הערך יהיה ראוי להגיש תובענה ייצוגית, תצמצם את מאגר התובעים הייצוגיים הפוטנציאליים ותסכל את התכלית שלשמה נוצר מכשיר זה. בנסיבות אלה הרשות מודעת לקיומה של התובענה ולסיכון הנובע ממנה, והיא יכולה לכלכל את ענייניה מראש תוך שקלול הסיכון במסגרת התקציב.

ת"צ 17616-09-10 שולמית לוינסון נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חולון, ניתן ביום 05.11.13; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".