כאשר מנהל מקרקעי ישראל העביר תשלומי "חלף היטל השבחה", לא ניתן לדרוש היטל השבחה מהמחזיק

העוררת מכרה את זכויותיה במקרקעין המוחזקים על-ידה, וקיבלה דרישה לתשלום היטל השבחה בגין תכנית שאושרה. העוררת הגישה ערר על החיוב בטענה שאינה הבעלים בקרקע, או חוכרת לדורות ולכן איננה החייבת בהיטל השבחה על פי דין. בשנת 1987 חתמה העוררת על הסכם פיתוח עם מנהל מקרקעי ישראל, אשר גם הוארך עד לשנת 2012, ולכן מעמדה במקרקעין הינו של בר-רשות בלבד. ועדת הערר קבעה כי יש לצרף לערר את מנהל מקרקעי ישראל, וזה הודיע כי העביר לוועדה תשלומי חלף היטל השבחה בגין התכנית, בהתאם לסעיף 21 לתוספת השלישית של חוק התכנון והבניה. ועדת הערר קיבלה את הערר וקבעה כי יש לראות את זכויות העוררת כזכויות של בר-רשות לעניין היטל השבחה, כאשר יש גם לתת משקל להצהרת בעל המקרקעין - מנהל מקרקעי ישראל - על כך שהעביר חלף היטל השבחה לרשות המקומית על פי סעיף 21 לתוספת השלישית. אשר על כן לא ניתן לדרוש שוב היטל השבחה בגין אותו מימוש הזכויות בדרך של מכר, ואשר בגינו כבר הועבר חלף היטל השבחה לרשות המקומית.

ערר 8037/11 מגדלי לוד סנטר נ' וועדה מקומית לתכנון ובנייה לוד, ניתן ביום 24.10.13; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".