אין להתחשב בשימוש בלתי חוקי בקרקע בקביעת הפיצוי בגין הפקעתה

אין להתחשב בשימוש בלתי חוקי בקרקע בקביעת הפיצוי בגין הפקעתה

במקרה זה דובר בקרקע חקלאית, שבחלק מחלקותיה נעשה שימוש לחציבה בלא היתר, שימוש אשר נמשך גם לאחר הפקעת הקרקע, מבלי שהמדינה אכפה את החוק.
בעת חישוב הפיצוי בגין הפקעת הקרקע, נתגלע המחלוקת, האם יש להתחשב בשימוש הבלתי-חוקי שנעשה בקרקע על-ידי הבעלים לצורך תשלום פיצויים בגין הפקעה?
לטענת בעלי הקרקע הגם שפעולת החציבה התבצעה שלא בהיתר, הרי שהפיצוי בגין ההפקעה צריך שישקף את ערך השוק של הקרקע על פי השימוש בפועל, קרי – קרקע המיועדת לחציבה. לעומתם המדינה גרסה, כי יש לקבוע את הפיצוי בהתאם לייעודה התכנוני של הקרקע במועד ההפקעה – קרקע חקלאית.
בית המשפט העליון, (השופטת עדנה ארבל, בהסכמת השופטים אשר גרוניס ואסתר חיות), קיבל את עמדת המדינה וקבע כי בהתאם לסעיף 12 לפקודת הקרקעות, אין להתחשב בשימוש בלתי חוקי שעשה הבעלים בקרקע לצורך תשלום פיצויים עבור ההפקעה. האינטרסים אשר עמדו בבסיס הכרעה זו, הם עקרון שלטון החוק והשמירה על תקנת הציבור.
עם זאת, כיוון שהמדינה לא אכפה את החוק במשך שנים מאז שהקרקע הופקעה, הוחלט כי נסיבות המקרה חריגות, ועל כן יש מקום לפיצוי נוסף בשיעור 30% משווי הקרקע כקרקע חקלאית.

ע"א  3015/06 מדינת ישראל נ' פנינה פינקלשטיין, ניתן ביום 9/12/2008. לקריאת פסק הדין המלא ראה המאגר המשפטי lawdata.