גביית ארנונה מבעל שליטה רק אם לחברה היו נכסים עובר לפירוקה

גביית ארנונה מבעל שליטה רק אם לחברה היו נכסים עובר לפירוקה

בית המשפט השלום בתל אביב  קבע כי עיריית הרצליה איננה רשאית לנקוט בהליכי גבייה נגד בעל מניות בחברה בגין חוב ארנונה של החברה, מאחר ולא עמדה בנטל ההוכחה להראות כי לחברה היו נכסים עובר לפירוקה. בית המשפט חזר על ההלכה לפיה התנאים להפעלת סמכותה של הרשות המקומית לגבות את חוב הארנונה של החברה מבעל השליטה בה: א. נכס שאינו משמש למגורים; ב. המחזיק בנכס היא חברה פרטית; ג. ההחזקה בנכס אינה מתוקף דיירות מוגנת; ד. החברה לא שילמה את הארנונה, כולה או חלקה; ה. חוב הארנונה הוא סופי; ו. החברה התפרקה או הפסיקה את פעילותה; ז. האדם, שהרשות מבקשת לגבות ממנו את החוב, הוא בעל שליטה בחברה; ח. עובר להתפרקותה או להפסקת פעילותה, היו לחברה נכסים. בית המשפט קבע כי נטל הראיה מוטל על הרשות. לפיכך, בית המשפט קבע כי הרשות לא הוכיחה כי לחברה לא היו נכסים עובר להתפרקותה, שכן, הדחות הכספיים עליהם נסמכה העירייה הראו כי לחברה היו חובות שעלו בעשרות מונים על נכסיה.

הפ (ת"א) 8947-12-09 סאמי ותד נ' עיריית הרצליה, ניתן ביום 30.11.10; לקריאת ההחלטה במלואה – ראה מאגר "נבו".