הרכבת איננה זכאית להנחת מדינה והתחנות והמשרדים שברשותה אינן מהוות "רחוב"
ערעור על החלטת ועדת הערר לארנונה שקבעה כי החיוב הרטרואקטיבי שהושת על הרכבת הינו חוקי; הרכבת טענה כי יש לבטל את החיוב או לחילופין להפחיתו בהתאם לטענות הבאות – א. החיוב איננו תואם להסדר שנקבע בהסכם הפשרה; ב. התחנה עונה להגדרת "רחוב" ועל כן פטורה מחיוב ארנונה; ג. השטחים שמחוץ לגדר התחנה, לרבות החניונים, משמשים את כלל הציבור ועל כן אין לחייב את הרכבת בגינם; ד. הרכבת עונה להגדרת "מחזיק מטעם המדינה" ועל כן פטורה מחיוב ארנונה; ה. לכל היותר ניתן לחייב את הרכבת מיום הוצאת החיוב ועל כן יש לבטל את החיוב הרטרואקטיבי ואת ריבית וההפרשה בגינו; בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה ( כב' השופט רון שפירא) – דחה את הערעור על כל טענות הרכבת וקבע – א. אומנם הסכם הפשרה קובע את העקרונות לפיהן תחויב הרכבת, אך אינו כובל את ידה של המועצה בנסיבות בהן שטח התחנה גדל; ב. בהסתמך על החלטתו של בית המשפט העליון בעניין בר"מ 330/08 , נקבע כי ההגדרה של "מסילת ברזל" המהווה "רחוב" פטור מארנונה, אינה מכילה את התחנות והמשרדים, אלא רק את המתקנים המותקנים על גבי המסילה או בסמיכות אליה, לצורך הפעלתה; ג. ביהמ"ש אימץ את החלטת ועדת הערר, לפיה שטחי הקרקע במתחם הרכבת, כגון החניונים, שטחי האספלט ושטחי העפר, אינם פטורים אף הם מתשלום ארנונה, מכיוון שהם נועדו לשמש את תחנת הרכבת ומבקריה. ד. בהסתמך על פסיקת בית המשפט העליון בעניין בר"ם 4832/07, קבע כי ההנחה שניתנה בחוק רשות הנמלים, בוטלה בהוראת המחוקק הראשי ולא ניתן לעקוף את ההוראה ולהעניק לרכבת פטור ו/או הנחה. ה. באשר לתיקון השומה, נקבע כי אין מדובר בחיוב רטרואקטיבי אסור, אלא בתיקון טעות טכנית שנפלה בגודל השטחים המחויבים בארנונה ובנסיבות העניין – שהחיוב הוא בגין תקופה קצרה של שנתיים אחורנית, מוצדק וראוי להתיר את תיקון החיוב בדיעבד. עמ"נ (חי') 812-10-09 רכבת ישראל בע"מ נ' מועצה מקומית פרדס חנה כרכור, ניתן ביום 20/05/2010; לקריאת פסק הדין במלואו – ראה מאגר "נבו". |