לא ניתן להפחית מהיטל השבחה תשלומים בפועל לקרן חניה

לא ניתן להפחית מהיטל השבחה תשלומים בפועל לקרן חניה

נקבע כי יש להבחין בין תשלומים המוטלים מכוח דין כתנאי למתן היתר ומילוי דרישות החוק והתקנות לבין הוצאות שהוציא מקבל ההיתר בביצוע ההיתר ולא ניתן לעשות היקש או השוואה ביניהם. אכן, יש עלויות שניתן לקזז בחישוב שווי הנכס, לצורך חישוב ההשבחה, כיוון שהנהנה מההשבחה - מקבל ההיתר, לא נהנה ממלוא ההשבחה בנכס עקב העלויות העודפות שנשא בהן בביצוע הבניה שהביאה להשבחת הנכס. ה"מתעשר", הנדרש לחלק את עושרו עם הכלל, לא מתבקש לחלק את עושרו ללא קיזוז ההפסד שנגרם לו מביצוע הבניה. מה שאין כך לגבי כל אותן עלויות שהוציא מבקש ההיתר עובר לבקשת ההיתר. הוצאות אלו אינן גלומות בשווי המקרקעין, ואינן "מזכות" בהחזר לפי חוק, דוגמת התשלום לקרן חניה. היטל השבחה הנו היטל מכוח חוק. המקרים בהם ניתן פטור מההיטל או שניתן לקזז ממנו תשלום חובה זה או אחר, צריכים להיות מעוגנים בדבר חקיקה מפורש. משלא נקבעה הוראה בחיקוק המאפשרת קיזוז התשלום לקרן חניה מהיטל השבחה הרי שלא ניתן לקזזו. לפיכך, אין לקזז מהיטל השבחה תשלומים לקרן חניה. לא ניתן להסתמך על קיום נוהג מוטעה אצל רשות ציבורית כראיה, ולכן ככל שהעוררת נהגה לקזז תשלום קרן חניה מהיטל ההשבחה – נוהג מוטעה היה זה, ואין להנציחו. 

ערר (ת"א) 85046/10 הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב נ' עופר שגב, ניתן ביום 23.04.12; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו"