נדחתה על הסף עתירה בגין חוקיותם של תעריפי אגרת שילוט בעיר חולון בשל אי-ניקיון כפיים של העותר

נדחתה על הסף עתירה בגין חוקיותם של תעריפי אגרת שילוט בעיר חולון בשל אי-ניקיון כפיים של העותר

העותרת היא חברת בנייה הפועלת בשטחה המוניציפאלי של עיריית חולון. בשנת 2003 הותקן חוק העזר לחולון (שילוט), התשס"ג-2003 החל על שלטים שמוצבים בשטחי הבנייה של העותרת. בין העותרת לעירייה התנהלו הליכים משפטיים שעניינם אגרת השילוט המוצב בשטחי הבנייה. לגבי תביעה בגין אי תשלום חובות אגרת שילוט בין השנים 2006-2003 נחתם הסכם פשרה בין הצדדים. תביעה נוספת בגין השנים 2010-2009 טרם הסתיימה. בעתירה זו, העותרת הלינה על סבירותם וחוקיותם של תעריפי אגרת השילוט. העתירה נדחתה על הסף בשל אי ניקיון כפיים, הנובע הן מהעובדה שהעותרת נמנעה במשך שנים ארוכות מלשלם את האגרה כנדרש, והן מהעובדה שהפרה את הסכם הפשרה. החובה המוטלת על העותר לבג"ץ לבוא בידיים נקיות, אוסרת על עשיית דין עצמי וקובעת כי אדם אינו רשאי לעשות כעולה על רוחו ולחפש את חסותו של בימ"ש כאשר הדבר ראוי בעיניו. הלכה היא, כי התנהגות העולה עד כדי אי ניקיון כפיים, יכולה להוות, כשלעצמה עילה לדחיית העתירה. פן בולט של כלל המשנה הנוגע לעשיית דין עצמי הוא פעולה בניגוד לחוק. המבקש אינו יכול לחסות תחת הגנת בג"ץ לאחר שבחר להתעלם, בצורה גסה ובמשך שנים ארוכות ממרות החוק.

בג"ץ  1318/12 נאות מזרחי בע"מ נ' עיריית חולון, ניתן ביום 15.10.12; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".