ניתן להעלות טענת התיישנות כנגד חוב במסגרת הליכי גבייה מינהלים

ניתן להעלות טענת התיישנות כנגד חוב במסגרת הליכי גבייה מינהלים

המערערת הרחיבה את שטח דירתה, אולם, כתוצאה מטעות, העירייה לא עדכנה את שומת הארנונה; לאחר 10 שנים, העירייה גילתה את הטעות, ודרשה מהמערערת את הפרשי הארנונה, החל ממועד הרחבת הדירה; משסירבה המערערת לפרוע את החוב הרטרואקטיבי, העירייה פתחה בהליכי גבייה מנהליים; המערערת העלתה שני נימוקים כנגד החיוב: ראשית, טענה כי מדובר בחיוב רטרואקטיבי אשר אין מסמכותה של העירייה להשית; שנית, החוב בגין התקופה הקודמת ל- 7 שנים התיישן, ועל כן מנועה העירייה מלחייב בגינו; בית המשפט העליון (מפי כב' השופטת ברלינר ובהסכמתן של כב' השופטת חיות וכב' השופטת פרוקצ'יה) קיבל את ערעור המשיבה בחלקו, כדלקמן: באשר לטענה הראשונה, ביהמ"ש העליון, קבע כי מדובר בטעות טכנית, אשר מסמכותה של העירייה לתקנו אף באופן רטרואקטיבי; באשר לטענה השנייה, בית המשפט סקר את הפסיקות הסותרות הקיימות באשר לתחולתו של חוק ההתיישנות על הליכי גבייה מנהליים ולאחר שבחן את תכליתו של חוק ההתיישנות, קבע באופן תקדמי - כי הליך הגבייה המנהלי על ידי הרשות הינו "תביעה לקיים זכות" כמובנה בסעיף 2 לחוק ההתיישנות ולפיכך ניתן להעלות בגדרו טענת התיישנות, הגם שה"במה" בה מושמעת הטענה הינה במסגרת פנייה יזומה של הנישום לביהמ"ש;

 רע"א 187/09 נעמה נסייר נ' עיריית נצרת עילית, ניתן ביום 20/06/2010; לקריאת פסק הדין במלואו – ראה מאגר "נבו".