בבדיקת שינוי בצו המיסים, יש להעדיף גישה מפקחת המאזנת את שיקול דעת הרשות

בבדיקת שינוי בצו המיסים, יש להעדיף גישה מפקחת המאזנת את שיקול דעת הרשות

כך קבע בית משפט העליון (כב' השו' י. אלון). נפסק, כי כדי לדעת האם שינוי סיווג בצו מיסים, הינו שינוי סיווג שדורש אישור שרים (כדי למנוע חריגה מדיני הקפאה), או שינוי שמטרתו תיקון או הבהרה (שככזה אינו צריך אישור שרים), יש לבחון את השינוי בצו לפי כללי הפרשנות התכליתית. בבדיקת השינוי בצו המיסים של הרשות, על בית המשפט להעדיף את הגישה הפרשנית, הנוטה בכיוון של פיקוח והגבלת שיקול הדעת של הרשות. יחד עם זאת, נקבע כי, אין בגישה פרשנית זו כדי לשלול מהרשות את האפשרות לנסות ולשנות את צו המיסים. אם הרשות מעונינת לשנות את צו המיסים עליה לפנות בבקשה מפורשת, ולקבל את אישורם של השרים המוסמכים. במקרה דנן, נקבע, כי אישור השרים שניתן לעירייה, לא התייחס לשנה מסוימת אחת, ולכן לגבי אותה שנה, התקבלה טענת הנישום והופחת חיובו בארנונה.

בר"ם 1966/06 המשביר הישן בע"מ נ' עיריית כרמיאל , ניתן ביום 17/02/08. לקריאת פסק הדין המלא, ראה אתר הרשות השופטת.