| פסקי דין |
העותרת רכשה ב-2007 נכס שנבנה בשנות ה-60, להפעלתו כבית אבות. בשנת 2009, קיבלה דרישות לתשלום היטלי פיתוח ואגרות לפי חוקי העזר של רמת השרון בעניין סלילת כבישים, תיעול, ביוב ואספקת מים. בעתירתה, טענה כי דרישות התשלום הללו אינן חוקיות, והסתמכה על אישורים שניתנו למוכרי הנכס, לפיהם אין חובות בגין הנכס. העירייה מצידה, טענה כי התגלתה תוספת בניה בנכס, כי מתבצעות עבודות סלילה בכביש הסמוך וכי מעולם לא שולמו היטלי פיתוח בגין הנכס. בית המשפט קיבל את העתירה, לאחר שהוכח כי לא נוספה בנייה לנכס, וכי העבודות בכביש הסמוך הינן עבודות חידוש בלבד, שאינן מאפשרות גביית היטל על פי חוקי העזר. כמו כן, ביהמ"ש התייחס להלכת אשבד וקבע כי במקרים בהם לא מדובר בבניה נוספת בנכס, המצדיקה גביית היטל נוסף בגין ההנאה שנוספה לבעלים מן הנכס, נותרת הלכת אל עמי על כנה, לפיה העירייה זכאית לגבות את ההיטל רק במשך "תקופת ביניים סבירה" לאחר תום הסלילה. כמו כן, נקבע כי לאור החלפת הבעלים בנכס, שהיו אפשריים רק לאחר מתן אישורים על העדר חובות, חזקה ששולמו היטלי הפיתוח והאגרות בגין כל הנכס. נטל הראיה עבר למשיבה להראות כי לא שולמו תשלומים כלשהם בעבר על ידי העותרת, והמשיבה לא עמדה בכך. |