פסיקה- דחיית בקשה של רשות מקומית לעיכוב ביצוע עד להכרעה בערעור

לאחר שניתן פסק דין כנגד המועצה המקומית שלומי בביהמ"ש המחוזי, לפיו המועצה גבתה היטל ביוב ציבורי שלא כדין מהמשיבות, הגישה המועצה המקומית ערעור, ובד בבד ביקשה לעכב את ביצוע פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי. בבקשתה, טענה המועצה המקומית כי ביהמ"ש המחוזי שגה בקובעו כי היטלי הביוב נגבו שלא כדין, וכן טענה כי השבת סכום כה גבוה (למעלה משני מיליון ₪), תגרום לנזקים ממשיים לתפקוד המועצה עד כדי שיתוק פעילותה. נטען, כי המועצה הינה גוף ציבורי המתנהל על בסיס תקציב קבוע מראש ולפיו מכלכלת היא את צעדיה ומקצה משאביה לשירותים אותם היא מספקת לתושביה. לטענת בא כוחה, המועצה סיימה את שנת הכספים החולפת בגירעון כספי ניכר העולה על 3 מיליון ש"ח. בנסיבות אלה, המועצה נמצאת בתהליך של הבראה ובהסדר התייעלות בליווי משרד הפנים. מנגד, נטען כי הסכומים בהם מדובר, אינם סכומים להם מצפות המשיבות או הנחוצים להן לצורך תפקודן השוטף. ביהמ"ש העליון דחה את הבקשה, בקובעו כי לא הוכח כי ביצוע מיידי של פסק הדין יגרום למועצה נזק בלתי הפיך. כמו כן, לא הוכח כי לא ניתן יהיה להיפרע מן המשיבות במידה והערעור יתקבל. בנוסף, נראה כי הערעור נסב ברובו על קביעות עובדתיות, שערכאת הערעור ממעטת להתערב בהן.

ע"א 8886/12 מועצה מקומית שלומי נ' שכטמן ושות'- חברה לבנין ופיתוח בע"מ, ניתן ביום 12.02.13; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".