את הפטורים הקבועים בפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין) יש לפרש בצמצום
במקרה דנן, המערערת, ישיבה ללימודי תורה, החזיקה במבנה אשר בהתאם לספרי הארנונה סווג לשלושה נכסים שונים: נכס א' - בית מדרש ללימודי תורה, נכס ב' – אולמות המשמשים כחדרי לימוד, נכס ג' – חדרי מגורים עבור תלמידי הישיבה. מכוח סעיף 5(י) לפקודת הפיטורין, הממונה על מחוז י-ם במשרד הפנים, פטר באופן חלקי את המערערת מתשלום ארנונה בגין הנכסים המשמשים לצורכי לימוד. לנוכח הפטור, מנהל הארנונה פטר באופן חלקי את המחזיקה מתשלום ארנונה אך בגין נכסים א' ו- ב' – אשר משמשים כחדרי לימוד. לשיטתה של המערערת זכאית היא לפטור בגין כל הנכסים שבמבנה: ראשית, מכוח הוראות סעיף 5ג(ה)(1) לפקודת הפיטורין, זכית היא לפטור מלא מתשלום ארנונה בגין נכס א' שכן לטענתה הנכס משמש בעיקר לבית הכנסת וכי השימוש ללימודי תורה הוא התפל לעיקר, ושנית, בהסתמך על הפטור שניתן מהממונה, פטור חלקי בגין הנכס ג' – חדרי המגורים, בטענה שמשמשים הם כנכס נילווה והכרחי להתקיימות הישיבה. ביהמ"ש המחוזי בי-ם (מפי כב' הנשיאה השופטת מוסיא ארד), חזר על ההלכה הפסוקה, כי יש לפרש, ככל שניתן בצמצום את הפטורים הקבועים בפקודת הפיטורין ודחה את שתי טענותיה של המערערת. כמו כן קבע כי ככל שיש למערערת טענות בנוגע לתחולת הפטור שניתן ע"י הממונה, מנהל הארנונה איננו הערכאה המוסמכת להתערב בקביעותיו.
עמ"נ (י-ם) 526/08 ישיבת מקדש המלך נ' מנהל הארנונה בעיריית ירושלים, ניתן ביום 28/12/2008. ניתן לעיין בפסק הדין המלא במאגר המשפטי נבו. |