באין קביעה מפורשת, חוקי עזר יפורשו כך שההיטל יוטל במועד המוקדם ביותר האפשרי.

באין קביעה מפורשת, חוקי עזר יפורשו כך שההיטל יוטל במועד המוקדם ביותר האפשרי.

כך קבע בית משפט השלום בתל אביב (כב' השו' מרדכי בן חיים). נפסק, כי בהסכם מכר לפיו, מועד חתימת ההסכם הוא "קו פרשת המים" לגבי מי שנושא בעלויות ההיטלים בהם חויב הנכס, אזי יש לפרש את מועד החיוב, כמועד המוקדם ביותר שיכול להתפרש מתוך חוק העזר הרלוונטי. החיוב המוקדם ביותר שנקבע הוא היום בו הופכת משאלת הלב של הרשות לביצוע עבודות הפיתוח למחויבות לביצוען. בית המשפט מבקר את חוקי העזר בהם אין עדיפות או מדרג הקובע את מועד התגבשות החיוב בהיטל, אך קובע כי גם מבחינת הרשות, המועד המוקדם יותר, הוא גם המועיל לה יותר כלכלית. לעומת זאת, אם נקבע בהסכם כי חבות בתשלומי ההיטל מוטלים על כתפו של אחד הצדדים להסכם, אין כמובן חשיבות למועד החיוב בהיטל. לפיכך, בהסכם בין התובעים לנתבעים, בו נקבע מועד "קו פרשת המים" לחבות בתשלומי ההיטל, הנתבעים שהיו בעלי הנכס במועד התגבשות החיוב, חייבים בתשלום ההיטל והתביעה נגדם התקבלה. לעומת זאת בהסכם בין הנתבעים לצד ג' אין מועד כזה, אלא החיוב בתשלומי ההיטל מוטל כולו על כתפי הקונים-הנתבעים ולכן הודעת צד ג' נדחתה והחיוב נשאר לפתחם של הנתבעים.

תא (ת"א)54283/06 אמיר רפפורט נ' אלי בר בטחון בע"מ, פורסם ביום1/1/2008. לקריאת פסק הדין המלא ראה מאגר נבו.