גם בית כנסת המוקם על קרקע בבעלות העירייה חייב בתשלום היטלי ביוב ומים לתאגיד

התובעת הינה עמותה שהתאגדה במטרה להקים בית כנסת במימון תרומות, על קרקע שהקצתה לה העירייה לתקופה של 24 שנים, ולאחריה אמור המבנה להיות מוחזר לעירייה. התובעת טענה כי בשנת 2000, קיבלה מהעירייה היתר בנייה להקמת בית כנסת במגרש הנדון, ובמסגרתו ניתן פטור מלא מתשלום היטלי פיתוח. אולם, התובעת לא גייסה מספיק תרומות לבניית בית הכנסת, וההיתר פקע. רק לאחר שמונה שנים, הצליחה התובעת לגייס מספיק תרומות, וביקשה לחדש את היתר הבנייה. העירייה אישרה את הבנייה בהיתר חדש, ופטרה את התובעת מתשלום היטלי סלילת רחובות והיטל תיעול, אך תאגיד הביוב והמים- "מי אביבים"- עמד על תשלום מלוא היטלי הביוב והמים. כנגד דרישה זו של התאגיד הוגשה התביעה, שנדחתה בנימוקים הבאים: תוקף ההיתר שניתן בעבר, ככל שניתן, פג ומדובר עתה בהיתר חדש שהוגש לנתבעת. היתר חדש נבחן בעת נתינתו. בניית בית הכנסת החלה אחרי העברת הסמכויות מהעירייה לתאגיד, ואף הסכם הפיתוח בין התובעת לעירייה נחתם לאחר שהועברו הסמכויות לתאגיד. טענת התובעת כי מדובר בקרקע ציבורית שלא נלקחה בחשבון בתחשיב נדחתה, שכן ההיטל אינו בהכרח מכסה עלות התקנת הצנרת לנכס הספציפי, ולא הוכח שהנתבעת טעתה בחישוב ההיטלים.

ה"פ 26355-11-11 עמותת תהילת אביב נ' מי אביבים 2010 בע"מ, ניתן ביום 22.03.13; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".